אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

סופרפוזיציה

כשנבדוק נגלה מה קורה בפנים.
לפני 14 שנים. 20 במרץ 2010 בשעה 16:22

אני כבר לא בוכה-
יותר מדי עסוקה בלשרוד.
אני כבר לא כואבת,
כי אין בי יכולת לאהוב.

ישנה ועובדת,
אוכלת ולומדת,
- מתגלגלת.
מזינה בלי הפוגה
את גחלת התקווה-
להגיע אי פעם
לחיים,
להם אני ראוייה.

בלוסום​(לא בעסק) - את ראויה לגמרי! פורנה מתוקה שלי, כל אחת מאיתנו עוברת תקופות של "דאון" וכיבוי, קחי את זה כנתון שכמו שזה יבוא כך זה ילך... }{ אוהבת ומחבקת
לפני 14 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י