לפני 10 שנים. 8 באוקטובר 2013 בשעה 19:56
את תמיד הלכת על הקצה
רצית לחיות מעבר לגבול
את תמיד רצית לחוש נחשקת
ולשלוט בכל מה שקורה מסביבך
גם בגברים.
בעיקר בגברים.
ואיפה את היום?
מה מטלטל את הלב הזה היום?
איך את מוצאת לך רגיעה?
איך את לא צורחת וצורחת על החיים שלך
החיוך הזה שאת תמיד מדביקה
הוא לא נושר לך לפעמים? כשאת לבד, בחשיכה?
הלוואי והיית מחבקת את עצמך,
משירה מבט לעצמך
ונרגעת.
השיר הזה, למעשה, לא נכתב עלי, אבל יש מצב שהוא יכול.