אז אני משוטטת באתר היכרויות. לחצי מהגברים שפונים אלי לא כתוב כלום בכרטיס האישי. אם לא כתוב לך כלום, אם אתה לא חושב שיש בך משהו שמייחד אותך מאחרים ושווה לרשום אותו- אתה לא בשבילי.
החצי השני כותב בשגיאות כתיב. בולטות. העניין הוא כזה: אני די רהוטה. לא מושלמת, לפעמים אפילו בכוונה לא טורחת, אבל יש בי את היכולת להיות רהוטה. ולכתוב ללא שגיאות כתיב. אני לא גאונה באף צורה. אבל נדמה לי שזו לא בקשה מוגזמת לרצות גבר שחכם לפחות כמוני.
אני משתעממת בקלות. אני רואה את זה בספרים ובסרטים שתופסים אותי. צריך איזשהו רעיון מיוחד, מותח, מקורי, כדי לגרום לי לרצות להשקיע עד הסוף. אחרת יורד לי ממש מהר. אני רואה את זה בעבודה שבחרתי לעצמי. כל האחרות שעממו אותי. העבודה הזאת כמעט גורמת לי לקרוס מרוב הלחץ והדינמיות שבה, אבל היא מ ע נ י י נת אותי. היא מאתגרת אותי.
אני לא זקוקה לגבר רק כדי שיהיה לי גבר בחיים. אני מסתדרת יפה לבד. אם יש לי גבר בחיים, הוא צריך להיות כמו הספרים והסרטים האלו. כמו העבודה שלי. הוא צריך להיות חכם לפחות כמוני. הוא צריך להעריך את עצמו ולהיות מסוגל לבטא את זה. הוא צריך לעניין ולאתגר אותי.
אחרת- בכנות? אין לי שום עניין לטרוח. אחרת הוא פשוט יהיה עול.
פעם נשים היו מרוצות אם היו מתחתנות עם גבר שלא שותה ולא מרביץ להן. בתור התחלה אני רוצה מישהו שכותב בלי שגיאות כתיב ויודע לנסח כמה משפטים לגבי עצמו ולגבי מה שהוא רוצה בחיים.
אחר כך? הי! השמיים הם הגבול!
:)
