צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

סופרפוזיציה

כשנבדוק נגלה מה קורה בפנים.
לפני 5 שנים. 3 בדצמבר 2018 בשעה 22:08

יש לי קצת הפרעת אכילה. כלומר, זה לא חמור מספיק כדי להחשב כהפרעת אכילה, אבל זה שם והיה כבר מגיל ההתבגרות. אני אוהבת להקיא. אני כבר לא עושה את זה. עשיתי את זה תקופה קצרה בגיל ההתבגרות, כשהייתי על איזו דיאטת בריאות מטורפת. אבל עדיין, אם אני מרגישה שאכלתי יותר מדי, אני מסוגלת לדחוף אצבע ולהקיא. עכשיו נגיד עשיתי את זה, כי התפרעתי על מלא פיצה וסופגניות. יש אנשים שנגעלים או לא מסוגלים להקיא ככה. לי זה לא מפריע בכלל. ואם אני כבר מקיאה, אני אוהבת להקיא ממש את כל מה שיש בבטן, ואז אני מרגישה מטוהרת. אז אני לא עושה את זה מספיק כדי שזאת תחשב הפרעה, ואני גם לא בהתקפי זלילה מספיק כדי להחשב לבולמית, אבל עדיין, אני מודעת לזה שרוב האנשים הנורמלים לא סבבה עם לדחוף אצבע ולהקיא. אני, לעומת זאת, מרגישה ממש הקלה כשאני מקיאה. 

חשופית שתוקה​(נשלטת) - דיסלייק.סורי.

וחיבוק ענק.
לפני 5 שנים
amy​(נשלטת) - בסדר, אני מניחה שאת לא עושה דיסלייק לי אישית, אז לא נעלבת.
לפני 5 שנים
חשופית שתוקה​(נשלטת) - הכי לא אישי, לגמרי וממש לא!

לך?
אישית?
חיבוקים ענקיים.
(וספקים בטוסיק אם תירצי אחרי הלידה :) )
לפני 5 שנים
בלוסום​(לא בעסק) - ככ מוכר... איכשהו המון זמן כבר לא הקאתי וגם לא בילמסתי טפי... אז חיבוק ענק ומאחלת לנו ללמוד לקבל יותר צדדים בנו כדי שאולי הדחף יפחת... ♡
לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י