לפני 17 שנים. 12 ביוני 2007 בשעה 17:20
לפעמים אני מרגיש בטון שלך את הזילזול. בא לי לתת לך כזאת סטירה ולהוצי א אותו ממך. את לא יודעת על מה את מדברת בכלל.
לא מזמן קראתי כאן בלוג של מישהי שמספרת איך היא חזרה מתה מעייפות ובכל זאת האדון שלה בא וזיין אותה בתחת עם כל הכאב וכל העייפות שלה. ככה אני רוצה אותך. כנועה.
וזה גם בדיוק מה שאני נותן- התמסרות מוחלטת.
אבל לזילזול אין מקום פה.
אז תפתחי את הפה ותבקשי ממני לגמור לך פנימה כי זה כל האוכל שהיום את מקבלת.