בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

נובלס

לפני 15 שנים. 20 באוגוסט 2009 בשעה 18:31

יש תחושה מוזרה כזאת באוויר..
תקופה כבר די ארוכה שעוברת עלי..ומסתבר שעל לא מעט אחרים
שאני מספרת להם איך אני מרגישה הם לגמרי מבינים על מה אני מדברת
ומסכימים שהם מרגישים את אותו הדבר..
מין תחושה אפורה כזאת..כאילו משהו נעלם..
התיאור הכי טוב שאני יכולה לתת זה כאילו שיש שתי תמונות..
אחת עם צבעים בוהקים וחדים..
ועכשיו כאילו יש את אותה תמונה בדיוק רק ששם הצבעים דהו ונחלשו קצת..
אפאתיות וחוסר שקט ביחד..שום דבר כבר לא כזה מרגש אותי..
מוות..לידה..טיול..הופעה..כהות חושים מוחלטת...
שיעמום תמידי כזה..
המילה שאולי הכי תגדיר את כל זה..
זה פשוט ריקנות

אבל אולי זה רק אני והשטויות שלי..

ונילו - זו לא רק את, זה כולנו.
אבל את מתארת חוויה של דור שלם, חלקו צעירים יותר, חלקו צעירים פחות. מה שזה גורם לכולנו זה להתחיל לחפש את הריגושים, יש כאלה שימצאו את הריגושים שלהם באינטרנט, בפעילות ספורטיבית, בטיולים בכול העולם לפני ואחרי הצבא, וכדומה, ויש כאלה שיפנו לנתיבים פחות פרודוקטיבים וחלקם יכולים להיות גם הרסניים למשל, בסמים, באלכוהול, באלימות, בסקס קינקי, או אפילו בהשפלה וגרימת כאב לשמו לאחרים. העיקר לזכות בריגוש.
ברוכה הבאה לחווית הקיום המודרני, את בטוח לא לבד.
לפני 15 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י