שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

נובלס

לפני 10 חודשים. 24 במאי 2023 בשעה 9:41

אני הדרך שלך

סלולה ומשתנה

לפעמים מפותלת, מפתיעה בדרכי

ואתה בחרת ללכת בי

לפעמים יהיו מכשולים בדרך

ותצטרך לעקוף אותם, לטפס עליהם

ולהמשיך ללכת בדרך

שבעיניך היא יפה מלאת נוף מרגש

פרחים בצידי הדרך וציוצי ציפורים

לפעמים תצטרך לעבור בשלוליות שיכתימו לך את הבגדים והגוף

לפעמים תבכה כי קשה לך

כי המכשול הזה גבוהה לך מדי

או עמוק לך מדי

ואז אני אנסה לתת לך רמז איך לעקוף אותו

וזה יראה לך שיש זויות אחרות להסתכל על דברים

אבל אני הדרך הזאת שבחרת

שאתה אוהב ללכת בה, את הריח, את התחושה שאני נותנת לך

ואם תחשוב לפעמים למה בחרתי דווקא בדרך הזאת?

תבין שאני לא סתם מקשה עליך

אני מי שאני

תאהב אותי כמו שאני

כי העבר שהיה לפניך

וגם קצת אתה

שמו לי את המכשולים

את העומקים והגבהים

לפני שנה. 14 בדצמבר 2022 בשעה 10:51

מצויידת בבגדים נוחים וכוס פטל ענקית, ההרגשה משתפרת אבל עדיין לא בשיא, דווקא בתקופה הכי פורחת הגוף שלי קרס. אבל זה לא יעצור את ההנאות הקטנות שלי בחיים.

הגעתי שוב ביום חופש שלי לספריה, המקום הזה מיד מרגיע אותי, תמיד יש רשימת ספרים שסימנתי לי, בחרתי שניים מתוכה.

לפעמים אני מגיעה לכאן ללמוד, לעבוד, או פשוט להתנתק ולרוץ להביא את הספר הבא בסדרה שאני קוראת.

הפעם התחשק לי ספרי הומור, מהספרים שאני קוראת באוטובוס ויוצא לי צחוק בלתי נשלט

התיישבתי לי על הכריות ישיבה במתחם הקטן אחרי רביצה קצרה בשמש

וככה עם הגוף שמתאושש, הכוס הענקית והספרים

אני ממשיכה לספק לי הנאות קטנות 

 

לפני שנתיים. 8 בינואר 2022 בשעה 20:09

יש לי אהבה חדשה בחיים

לקח זמן עד שהיא הגיעה אלי מאז שזימנתי אותה

ואז הוא הגיע

זה היה בוקר מרגש של היכרות

הסתכלתי עליו במבט השובב שלי, בחנתי אותו אבל שיחקתי אותה אדישה…

וקבענו שנפגש שוב באותו ערב

לצערי זה לא יצא ורק אחרי כמה ימים היה לי צהריים פנויים ובדקתי שהוא פנוי

הוא היה פנוי(:

הוא לא יודע כמה חשבתי עליו וכמה התרגשתי לראות אותו שוב

כמה רציתי כבר להרגיש אותו

כמה אני אוהבת את איך שהוא נראה

הוא כזה יפה

אז נפגשנו בצהריים, הייתי אחרי מקלחת ופגשתי אותו בחלוק בלבד.

הוא ישר הבין לאן העניינים הולכים והלכנו לחדר

התפשטתי מיד והוא כבר היה טעון לשמחתי

הכנסתי אותו אלי בלי שום משחק מקדים

הייתי פשוט רעבה אליו!

ברגע שהוא נכנס הוא נדלק בטירוף

הרגשתי כמו וואקום שסוגר עלי בדיוק במקומות הנכונים

כאילו הוא נברא בדיוק בשבילי

הגוף שלי בשניה קפץ ונמתח כאילו הפעילו רובוט שהיה כבוי

הייתי ממש מופתעת מכמה טוב הוא הרגיש לי

הגוף שלי היה כל כך מתוח.. היינו בעמידה והחזה שלי היה מורם לשמיים

האגן שלי זז עליו בלי שום שליטה

הדגדגן שלי שהיה מטופל על ידיו

הסתחרר מכמות העונג

לא הצלחתי להפסיק לנוע עליו ולגנוח גניחות חלשות ומלאות תשוקה מסופקת

מיד העקבים שלי התרוממו ונעמדתי על קצות האצבעות שארגיש אותו עמוק יותר

תוך חצי דקה הרגשתי שאני חייבת לגמור

אפילו בלי לשאול

בלי להודיע

הוא פשוט שיגע אותי מבפנים!

הוא טימטם אותי מכמה שהוא טוב

הידיים שלי חפנו ומיששו את החזה שלי את הירכיים שלי את השיער שלי…

ואז גמרתי

גמרתי כל כל חזק שראיתי צורות וזיקוקים וצבעים

חשבתי שאני הולכת להשפריץ מכל איבר בגוף שלי

שעוד רגע יגירו לי נוזלים מהעיניים מהאוזניים ועל כל הירכיים

גמרתי בגניחה שקטה אולי אפילו בנשימה נעתקת שמוציאה צליל של אוויר שנכנס

ופירכוס קל ברגליים

הוצאתי אותו ממני והסתכלתי עליו

עם שאריות של נוזלים שלי שמנצנצות על הכלי היפה הזה

איזה דבר ערמומי מצאתי לי

עכשיו אתמכר אליו זה בטוח…

והכי גרוע

זה שיש לו שלט…

https://www.stallionlingerie.co.uk/store/p1882/Double_Orgasm_-_Clitoris_and_G-Spot_Stimulator_-_better_than_the_satisfyer_pro_2_twice_the_orgasm.html

 

לפני שנתיים. 8 בספטמבר 2021 בשעה 17:14

אני אשאיר לך מסר שיחמם לך את הלב

כי בטח החיסרון שלי מביא איתו

גל של קור כואב

 


המסר יהיה רק בשבילך

שיגרום לך להרגיש כמה את חשובה באמת

שתדעי שאני חושב עליך

כמה שאת מיוחדת כי לא לכל אחת אני משאיר

טוב אולי רק למיוחדות שהיו פעם

והיום הן כבר לא

 


אני לא רוצה ממך מסר חזרה

אני רק רוצה שתהיי חזקה

שתרימי ראש ותחייכי בגללי

כי אני רוצה שתמשיכי במה שחשוב לך

ושתדעי שהכל באמת באמת בסדר

 


יבוא יום והמסר יתחבא בין ערימת דברים

אולי תשכחי ממנו ואולי לא תרצי בו

אבל הוא שם תמיד

אל זמני ואותנטי

כי קמתי בבוקר ולא יכולתי ללכת

בלי שיהיה לך מסר ממני

בלי שתדעי

זה מה שהרגיש לי נכון

 


המסר יהיה רק בשבילך

ממני אליך

סוד של שנינו

 

 

 

לפני 5 שנים. 3 בנובמבר 2018 בשעה 17:59

כולם כל כך יפים

כל כך נחמדים מעניינים מרתקים

מסובבים אותי ואיפה אני בכלל

ואיך הגעתי לכאן

אבל מה אני כבר יכולה להגיד כדי שיבינו ואם יבינו, אז מה?

זה לא ישנה הרבה נכון?

 

אבל בסוף משהו ישתנה

כי דברים משתנים אבל הכל חוזר חלילה

והכל סתירות ואין חדש תחת השמש

אז מה לעשות עם זה

 

מגע זה לא הכל בחיים האלו?

אפילו מגע עיניים

ויש גם מגע של נפש שממש אפשר להרגיש

ואז שלא נוגעים זה מכובד ולא מטלטל

זה מרוחק ולא מתסכל

ומי רוצה בכלל להיות מתוסכל 

 

 

אני מתסכלת על כולכם

יפים ומקסימים

מעצבנים וטיפשים

ואני לא שונה אבל אני מאוד שונה

אני אבחר לפעמים אחרת ממכם

ואתם ממני

אתם משפיעים עלי כמו שאני משפיעה עליכם

 

ואני אוהבת אתכם

כי אהבה מביאה לי חיוך

ומי רוצה בכלל להיות מתוסכל?

אולי רק אני... אז מה?

 

לפני 6 שנים. 6 במאי 2017 בשעה 14:35

 על מי את עובדת. את זונה.

נו גדלת..פתאום למדת לדבר ולהגיד זונה.

יא זונה מזדיינת כוסאמאשלך...

משחקת בו ככה יא פוסטמה. ככה לא משחקים תני לי אני אראה לך.

הוא נחמד אליך? את מקבלת חום בלב? הוווו ממש מתוקי

את רוצה את המבט המפחיד שיגרום לך לעמוד במקום

אז את מורידה מכנסיים ומוצצת.. זה לא הזונה שבך... זה הכוסשלאחותך פשוט חרמן אז את עושה מה שצריך

תעשי מה שהחבאת בפנים...למה החבאת בכלל? למה את התחלת לשפוט את עצמך?

אהבתי אותך בלי כל הבלאגן

אבל עם כל הבלאגן האחר

תרמסי אותו... שיתחנן שתמצצי לו

שיהיה משותק

שיבין שהתהפכת עליו

שהכוסית שאת דופקת רק מגדילה לך את המפלצת שעתידה לבוא

ואז הדפיקה בדלת

ואין לו מושג.. רק הלב שלו דופק כמעט מורגש בכל החדר

וכשיש דפיקות יש פתיחת דלת שממלאת חוסר נשימה מוחלט

לנקישות העקבים שלי מצטרפות נקישות צעדים חדשות 

מילמולים...כוס נמזגת סיגריה נדלקת צחוק מתגלגל מחמאות וליטופים...

מוזיקת נשיקות ולשונות ורוק מתערבב

מורידה לו את החולצה ומושכת אותו לחדר שלי.. החשוך שלי.. הקטן שלי... המכיל שלי

מכיל אותי 

מכיל את הבחור שלי שחסר אונים 

לא מסוגל לדבר או לזוז

רק לראות אולי קצת להיות שותף לתנועות

מכיל את הזר ללא חולצה שבוחן בחיוך

ואתה גבר שלי... לא מקבל כרגע שום יחס

אתה מקבל אותי ואת הזונה שבי

מקבל אותי ואת הגבר שהולך לשרוט אותך

לראות אותו מפשיט אותי

מרטיב אותי משתמש בי

מנצל אותנו לחויה מרגשת

או שאנחנו מנצלים אותו? או שאני מנצלת את כולנו?

אני ערומה ועל ארבע כמובן הפנים מולך

הרוק נוזל לך על הגוף כי הפה שלך מושבת מלפעול

הזין שלך עומד כי הרצון שלך מושבת מלפעול

מה שפועל אצלך זה הטירוף שמראה לך מה זה עושה לך לגוף

הזין שלו נכנס אלי ואני עוצמת עיניים ומשחררת גניחה

אתה החבר הכי טוב שלי עכשיו..אני מתפנקת עליך עם הראש שלי

נותנת לך להרגיש את התנועות שלי ושלו ואתה מצטרף אלינו

אני שואלת אותך אם אתה רוצה שאמצוץ לך

ואתה במבט חצי בוכה מסמן שכן

אני שואלת את הגבר עם הזין בתוכי אם הוא מרשה

הוא מבקש ממך להתחנן

הקרח בניכם נשבר

אני מבקשת שתתחנן

ואתה מוציא קולות ומבטים ועיניים רטובות 

זה לא מספיק לי ואני משכיבה את הגבר השני עם הראש עליך..על הגב שלו..

עולה עליו יושבת עליו מכניסה אותו אלי מתכופפת לקרבה ממך ומסתכלת עליך 

אבל מנשקת אותו

אבל ממשיכה לנשק אותו

וממשיכה לזוז עליו וממשיכה לסחוט את הגודל שלו בתוכי

הוא מודיע שהוא קרוב לגמור 

ואני מסתכלת עליך ומבקשת אישור

אתה שותק

המבטים האלה... לא מבינה

לא רוצה להביןהוא ממשיך ואני מבקשת ממנו לחכות לי קודם שאגמור

האצבעות שלי משחקות בי תוך כדי שאני רוכבת ותוך כדי שהוא תופס לי את האגן וחודר אלי

ואתה שם...מריש הכל רואה הכל אבל לא נוגע לא טועם לא באמת שותף

אני מתפוצצת לו על הזין בצעקות 

לא לוקח הרבה זמן והוא גומר כשהוא מוציא ממני זין קשה וחם

חיוכים. לבוש שחוזר לגוף

דלת שנסגרת גורמת לדפיקות

דפיקות לב הרבה יותר חזקות כשאני חוזרת לחדר ומשחררת אותך

 

 

 

לפני 7 שנים. 19 בנובמבר 2016 בשעה 11:04

החדר צבוע באפור בהיר, הוילונות לבנים וארוכים מתפתלים עם הרוח 

מסגרות החלונות צבועים בלבן כל כך בהיר... מיטה לבנה מפורזלת גבוהה ענקית והמזרן כמו אוקיינוס שלא רואים את האופק

ואני מסתובבת בחדר הזה בוחנת ומרגישה כמו קפואה בתמונה יפה

לידי מדרגות ארוכות מעץ כהה שעולות ועולות לשמיים

סדינים אפורים וכהים הקונטרסים בחדר הזה מהממים לי את הנשימה

אין לכם מושג כמה יפה החדר הזה  כמה הריח בו מרגיע את החיים שלי

מלטפת כל דבר שיכולה לגעת בו.. המיטה..המתכת שמעוצבת כל כך מעניין ויוצרת מיטה מסקרנת

השידות שמחזיקות עליהם כמעט כלום חוץ ממנורה אדומה שעוד לא זכיתי לראות אותה עובדת

נרות בצבעי החדר, כל כך פשוט, לבן, אפור ואפור כהה...

קר לי קצת. הוא נשען בפתח החדר על המשקוף מתבונן בי בשקט

שנינו בלבוש חורפי וקר לנו

"עיצבת את זה לבד רומי?" אני שואלת..

לא מקבלת שום תשובה וגם לא ממש מחכה לתשובה כי אני לא מפסיקה לבחון כל הזמן

מרגישה פתאום איך הוא נצמד מאחורי ומתחיל להוריד לי את הסוודר 

אני כמו ילדה קטנה פשוט מרימה ידיים ונותנת לסוודר לרדת ממני 

אני חושבת שתוך דקה היינו כבר ערומים על המיטה

מחוייכים ומלטפים אחד את השניה אפילו בלי לדבר פשוט נהנים מזה... הגוף שלו מטורף בעייני כל כך גבוה כל כך חטוב ושרירי 

העיניים הכחולות האלה.. משגעות אותי.. החיוך שלו.. הקעקועים שלא נגמרים.. 

מרגישה שהעור שלי כמו משי כשרומי מעביר עלי את האצבעות שלו מסתכל עלי בעונג 

השולט שבו התפרץ החוצה בנקודה הכי מדוייקת ובצורה הכי אירוטית שאני יכולה לבקש, היד הגדולה הזאת שתופסת לי חזק בשיער 

האצבע מהיד השניה שנכנסת אליו לפה ומקבלת מנת רטיבות ומיד מוכנסת אלי בין הרגליים

זהו..שבויה שלו ברגע אחד

רומי מנשק לי את הצוואר ברכות ותשוקה

מנוטרלת מכל כיוון בגוף שלי

פותחת עיניים והוא כבר מעלי מפשק לי רגליים ושולח לשון נעימה ומחרפנת אני מיד גונחת ומתמתחת האצבעות והלשון שלו שולחים אותי לחלל 

לא משנה כמה אני מנסה להרים אותו אלי, רומי חזק ממני וממשיך להשאר שם 

עם הפה המטורף שלו עם הגוף הזה עם הרטיבות הזו שהוא גורם לי בין הרגליים נותן לי את כל האהבה שלו

כשהוא מפסיק הוא פשוט מתרומם שקט ומחוייך ובטוח ושליו

שם לי כל יד על עמוד קטן ממתכת שמחובר למיטה ואומר לי לא לעזוב

לא חושבת בכלל להתנגד.. כולי התמסרות כבר מזמן

מתרומם ומכבה את האור.. שני צעדים ומדליק את הנרות החדשים והנורה האדומה

כמו שינוי אפקט ברגע מחדר מרגיע של מגזין, לחדר סליזי..אירוטי..שובב..רק אווירת סקס 

הכי יפה זה לראות באורות החדשים של חושך אדום ומואר את הגוף של רומי..והזין שלו כל כך עומד

"אני רוצה שתעצמי עיניים..אם הייתי רוצה הייתי קושר לך כיסוי עינים אבל תבטחי בי"

העיניים נעצמות 

מרגישה בחוסר אונים בלי שום פריט..אני ערומה, לא רואה, ומרותקת עם הידיים למיטה לא מסוגלת לשבור את המילה שלי מולו לא מסוגלת להתמרד פשוט נכנעת

אני חושבת שהוא עלה למעלה ... לפי הצעדים הנינוחים שלו על המדרגות 

שומעת אותו מגיע לקומה העליונה ואומר

"תבטחי בי"

 

 

לפני 7 שנים. 29 ביולי 2016 בשעה 20:43

לא יודעת..

מה קורה פה בכלל.. הכל יותר מדי השתנה צריכה לחזור לגיל 4 ולהיות בשלוות עולמים פרדס חנה כרכור

הבגרות הזאת לא בשבילי אולי החיים האלה לא 

וזה כבר נהיה גם בנאלי כולם מרגישים חייזרים או שזה גם פאזה בעולם המבוגרים? שפשוט כולם נהיים דכאוניים 

בסדר יש מרדף יש מאקרו יש מיקרו יש כסף וחשבונות יש הורים וארוחות שישי שמה לי ולזה בכלל תנו לי שקט

ואז בשקט אני לא מצליחה לתפקד

אז אני מקיימת רעש שעושה אותי מבולבלת וחרדתית

ויש עבודה ויש עשירי לחודש 

אבל יש אהבה

סוף סוף זכיתי לקצת נחמה 

אולי זה גם יגמר וילך אבל למה להיות פולניים בשעות כאלו... בלי לפגוע בפולניה שבנינו

גם זה קצת כייף להתבגר

כאילו העיניים נפתחות כל שנה מחדש וכל פעם אני רואה עוד קצת אמת על מה שקורה סביבי 

וגם עוד קצת מבינה את מה שאני לא מצליחה להבין

ויש גם כמה דברים טובים להגיד על העולם הזה.. עם כמה שהוא מוזר ובלתי נתפס!

זה ישמע ממש קלישאתי טוב?

כאילו... נכון יש מלא חרא שלא מגיע לנו לקבל אבל איכשהו אנחנו מצליחים להתגבר עליו

כי הכל עובר חביבי וזה..

אבל יש טוב..אם רוצים מגשימים חלומות עושים צחוקים עם החבר'ה ומרגישים קינגים

 

 

 

אנחנו באמת רובוטים הכל סוג של כימי במוח 

 

לפני 9 שנים. 12 בדצמבר 2014 בשעה 19:25

והיצירה מפתחת אותנו מעצבנת מורטת לנו סבלנות במשקלים כבדים אוחזים ידיים מלטפים רגליים אחד ליד השניה יוצרים ויוצרים מתפתחים וחוזרים אחורה נשארים במקום משקיפים מהצוק על הסביבה מרגישים על גג העולם מתוך תעלת ביוב 

היצירה מכניסה אותנו לתודעה אחרת שקשה להתמודד לפעמים.. הבריחה מהכל שקיעת המחשבה בתהליך בדרכים שלא ראינו לפני ואז מתגנבת נשיקה וליטוף מרטיט בגב חיוך ומבט לעיניים פקוחות

היצירה מלכלכת לנו את הידיים את השיער משכיחה מאיתנו מחויבויות אנושיות לגיטימיות סוחפת ומוצצת עוד ועוד רק להמשיך הנשיקה מתמשכת השיניים נושכות שפתיים הלשון בוחנת ומטיילת טועמת וסופחת רוק הידיים תופסות חזק בפנים ובשיער

היצירה שלו שונה משלי.. הוא בוחן ובוחן קובע ומחליט מנסה זורק מנסה משאיר היצירה שלי שונה משלו.. בוחנת ובוחנת בוחרת וזה כבר שם מתקנת ומתקנת הוא מעיר הוא שם לי יצירה בראש ושואל לשלומה אני ? אני מבסוטה מהיצירות שלך לא מבסוטה מהחוסר ביטחון הזה רק תמשיך ותרעיד את העולם כבר! היצירה שלי מתייבשת מחכה לעוד נגיעות שעברו מתחת לתחתונים שלו היצירה שלו מתעוררת שלי מתחילה לנזול האצבעות נדחפות הרגליים קמות מהמקום

המיטה כבר מוכנה רק תבואו אני מכירה אתכם הלשונות בכל מקום הרוק נשפך כמו יין הכאב המגע המלטף והמשוגע הפוזות מתחלפות רק שהיצירה תצא טוב ואני אהיה מסופקת פעם אחת פעמיים שלוש ועוד ביום בכל פעם שאסתכל עליה.. 

הגופות יוצרים אהבה יוצרים גניחות ואנחות יוצרים פנטזיות מציאותיות ותשוקות נוטפות תאווה..

אוחזים ידיים מתקלחים יחד מורידים שאריות של מאמצים וממלאים מצברים ההתכרבלות עם היצירה ההרגשה הנוחה והשלווה שנוחתת לאחר הרגשת הסיפוק...

 

אל תפסיקו ליצור ולאהוב

לפני 10 שנים. 20 בנובמבר 2013 בשעה 9:09


יש אדם מכור לנשים נשים נשים. 
יש אדמה מכורה לנושים נושים נושים. 
יש אישה מכורה לגברים גברים גברים. 
יש אש מכורה לבנזין וגפרורים. 
יש המכורים לטיפה המרה/יש המכורים לדקירה הקרה. 
אני עצמי מכור לחתיכת חשיש - 
(כמו שקורא עתון מכור לדם בכביש) 
סך הכל הרחוב מלא התמכרויות, 
כמו שהשוק המשופשף מלא התיקרויות. 
ובין כל אלה מבצבץ מדי פעם בבירור 
עוד סוג של טיפוס אחד מכור, מכור - מכור, 
נקרא לו בקיצור - נרקומן ציבור... 

נרקומן ציבור נרקומן ציבור 
מה אתה עושה בין דיבור לדיבור? 
נרקומן ציבור נרקומן ציבור 
מה אתה חושב בין דיבור לדיבור?