לא יודעת..
מה קורה פה בכלל.. הכל יותר מדי השתנה צריכה לחזור לגיל 4 ולהיות בשלוות עולמים פרדס חנה כרכור
הבגרות הזאת לא בשבילי אולי החיים האלה לא
וזה כבר נהיה גם בנאלי כולם מרגישים חייזרים או שזה גם פאזה בעולם המבוגרים? שפשוט כולם נהיים דכאוניים
בסדר יש מרדף יש מאקרו יש מיקרו יש כסף וחשבונות יש הורים וארוחות שישי שמה לי ולזה בכלל תנו לי שקט
ואז בשקט אני לא מצליחה לתפקד
אז אני מקיימת רעש שעושה אותי מבולבלת וחרדתית
ויש עבודה ויש עשירי לחודש
אבל יש אהבה
סוף סוף זכיתי לקצת נחמה
אולי זה גם יגמר וילך אבל למה להיות פולניים בשעות כאלו... בלי לפגוע בפולניה שבנינו
גם זה קצת כייף להתבגר
כאילו העיניים נפתחות כל שנה מחדש וכל פעם אני רואה עוד קצת אמת על מה שקורה סביבי
וגם עוד קצת מבינה את מה שאני לא מצליחה להבין
ויש גם כמה דברים טובים להגיד על העולם הזה.. עם כמה שהוא מוזר ובלתי נתפס!
זה ישמע ממש קלישאתי טוב?
כאילו... נכון יש מלא חרא שלא מגיע לנו לקבל אבל איכשהו אנחנו מצליחים להתגבר עליו
כי הכל עובר חביבי וזה..
אבל יש טוב..אם רוצים מגשימים חלומות עושים צחוקים עם החבר'ה ומרגישים קינגים
אנחנו באמת רובוטים הכל סוג של כימי במוח
