נובלס

כולם כל כך יפים

כל כך נחמדים מעניינים מרתקים

מסובבים אותי ואיפה אני בכלל

ואיך הגעתי לכאן

אבל מה אני כבר יכולה להגיד כדי שיבינו ואם יבינו, אז מה?

זה לא ישנה הרבה נכון?

אבל בסוף משהו ישתנה

כי דברים משתנים אבל הכל חוזר חלילה

והכל סתירות ואין חדש תחת השמש

אז מה לעשות עם זה

מגע זה לא הכל בחיים האלו?

אפילו מגע עיניים

ויש גם מגע של נפש שממש אפשר להרגיש

ואז שלא נוגעים זה מכובד ולא מטלטל

זה מרוחק ולא מתסכל

ומי רוצה בכלל להיות מתוסכל 

אני מתסכלת על כולכם

יפים ומקסימים

מעצבנים וטיפשים

ואני לא שונה אבל אני מאוד שונה

אני אבחר לפעמים אחרת ממכם

ואתם ממני

אתם משפיעים עלי כמו שאני משפיעה עליכם

ואני אוהבת אתכם

כי אהבה מביאה לי חיוך

ומי רוצה בכלל להיות מתוסכל?

אולי רק אני... אז מה?