לפני 16 שנים. 6 במרץ 2008 בשעה 8:57
עבר בערך חודש מאז שראיתי אותך
להגיד שאת לא יוצאת לי מהראש זה כמו לא להגיד שום דבר.
בכבישים, בין המכוניות אני מחפש את הרכב שלך, אני עוצם עיניים ורואת את דמותך מולי.
אני הולך לישון עם השם שלך ומתעורר עם החיוך שלך. חיוך ששווה הכול! זה החיוך שתמיד אהבתי!
לחשוב שאת עכשיו מאושרת, עושה לי טוב בלב. אני רק מקווה שאת לא משלה את עצמך.
לא חסר הרבה שאלות "אם" אבל בסופו של דבר הכול עיניין של בחירה.
ואני רוצה שתדעי שאני... בשבילך!
