יום של כאב
יום של רגש
יום של פגיעות
יום של עצב
יום של זיכרונות
יום של צער
יום של בלבול
יום של דיבור
יום של שיחה
יום של חיבוק
יום של מגע
יום של ליטוף
יום של רוך
יום של נשיקות
יום של דרישה
יום של ביצוע
יום של חינוך
יום של כאב מהול בעונג
יום של גדילה
יום לא צפוי, וצפוי כל כך.
יום שלנו
יום אחד מעוד רבים.
יום שאת כנועה
יום שאת תחתיי
יום שאת שלי
יום שאת לשימושי
יום שאת לומדת
יום שאני לומד אותך
יום שאני מתענג על כניעתך
יום שאת מתענגת על שליטתי
את למרגלותיי
תחתיי
כמהה אליי
צמאה אליי
ואני רואה זאת בחיוכך
רואה זאת בדמעתך
רואה זאת בחיבוקך
רואה זאת בכאבך
ולאט לאט כובש אותך.
כובש את גופך,את מוחך, את ליבך,את נשמתך.
ולמרות שאת נלחמת
למרות שאת מתנגדת
את רוצה.
את כל כך רוצה.
וגם את זה אני רואה.
את כל כך רוצה
כל כך רוצה שכבר לא מצליחה להסתיר זאת.
כבר לא יכולה להסתיר זאת.
את תצייתי
את תבצעי
את תרצי
את תהיי את
את תהיי תחתיי
את תהיי למרגלותיי
את שיפחתי
את מחויבת לי
אני בראשך ונשמתך
אני במהותך
אני הוא אדונך.
לפני 17 שנים. 24 באפריל 2007 בשעה 0:14