לפני 16 שנים. 2 בפברואר 2008 בשעה 18:53
יום חמישי בצהריים, אני באמצע פגישה בעבודה, הפלאפון מודיע על SMS חדש, "מאסטר, מה בא לך שאכין לארוחת ערב מחר?". חיוך ממזרי נפרס על שפתיי (מבטים מכל הסובבים אותי בצירוף מה נפל עלייך פתאום?)
"פסטה ברוטב שמנת עם פטריות ובטטה נשמע לי מעולה" - שוגרה תשובתי במרחב הסלולרי.
קבענו אצל א' (השם המלא שמור במערכת) ידיד של הילדונת שלי לארוחת ערב בשישי.
מאחר והיה תורנו לארח, הודעתי לילדונת שהבישולים, ההגשות, הנקיונות ושאר מיני ירקות הינם באחריותה הבלעדית, כן אפילו שמדובר במטבח שלו (בעיות טכניות מנעו אירוח אצלנו).
הגעתי אל הילדונת שלי בשישי אחה"צ, מצוייד כהלכה (ע"ע הפוסט הקודם שלי) בין היתר הבאתי שתי פוקצ'ות (בצל ועגבניות עם מוצרלה) ובקבוק של יין אדום (מרלו)
לאחר התפנקות של געגועים וסיבוב ראשון של גיפופים שמנו פעמנו אל א', לא לפני שאני מכין את הילדונת שלי שכאשר אנחנו חוזרים צפוי לי מסאז מפנק (מה שהילדונת שלי לא ידעה הוא, שאם היא תעמוד במשימתה בהצלחה, היא תהיה זו שתקבל את המסאז' ולי הוא צפוי על תקן מסאז'יסט בלבד).
לאחר צעידה קצרה הגענו אל א'.הילדונת שלי, מבלי להתבלבל השתלטה על המטבח, א' לעומת זאת לא ידע מה לעשות עם עצמו. למעט עזרה קטנה (שאושרה מראש) לא הרשתה לו הילדונת לגעת ולו במזלג. אני ישבתי בסלון והתבוננתי על הנעשה בחיוך רחב. הילדונת שלי, לאחר שקלטה את חיוכי גירשה את א' לסלון ומזגה לנו כוס של יין אדום, רק שנשאיר לה את המטבח.
לאחר כ- 20 דקות הצטרפה אלינו גם אחותו של א', הגברת תפסה מיד את מקומה בסלון וירתה מבלי להתבלבל הנחיות לילדונת כיצד להכין את הרוטב לסלט.
כשסיימה הילדונת שלי את מלאכת הבישולים היא הגישה בחינניות רבה את האוכל.
סלט למנה ראשונה, פסטה טעימה להפליא למנה עיקרית, ועוגיות שוקולד משובחות לקינוח. בזמן שאנחנו צפינו בטלויזיה עמלה הילדונת שלי על נקיון הכלים והמטבח וכשסיימה באה לארח לנו לחברה.
לפני שפרשנו לביתה של הילדונת שלי זורק לי א' בחיוך "נראה לי שאני יכול להתרגל לכך שיבשלו לי, יגישו לי וינקו אח"כ".
- "אין לי ספק" חייכתי בחזרה (יש כאן פוטנציאל)....
בבית, לאחר התארגנות למיטה, ולאחר שהילדונת שלי חיממה את המיטה הגיע תור המסאז'. היא, שכבר התכוננה לעשות אותו הופתעה כשאמרתי לה לשכב ולא לזוז.
"היית מצויינת היום ילדונת, ולכן את המסאז' הערב את תקבלי ולא תעשי"
גרגורי ההתפנקות שלה מהטיפול המסור שלי (שמן מסאז' בניחוח וניל, אלא מה) לא אחרו לבוא, ומשסיימתי את מלאכתי התפננו לפרוץ כמה גבולות נוספים.
http://www.thecage.co.il/coppermine/thumbnails.php?album=1452
בשבת, לאחר ארוחת בוקר שהוגשה לי במיטה בצירוף פינוקים של בוקר וטניס משובח (פאר בקאמבק מהקבר, ושארפובה בליגה משל עצמה) נפרדתי לשלום מהילדונת שלי .
נשיקה לוהטת סיימה את הפרק המשותף של סוף השבוע שלנו, אולם עוד בטרם יצאתי מדלת ביתה, מצאתי את עצמי מצפה לשוב ולחוות איתה חוויות נוספות של גדילה משותפת.
