מְפַעֵּם

כשטעיתי, התנצלתי.

ותיקנתי וחיבקתי והתפייסנו. 

כשטעתה, התנצלתי.

ושום תיקון או חיבוק, וכלכך רציתי שנתפייס.

הנחתי שאתן לה אינסוף פסילות, היא התנהגה כאילו יש לי אחת.

ואני נפסלתי מלא, ושרפתי אותה אחרי אחת.  

שמי הואדי נמלאים שוב בעופות דורסים, ניחוח של דם נישא בנחיריי.

עומד ומביט בהם ממעל, מפנים את היותי קבוע בעת חילופי עונות בפעם המי יודע כמה.

עוצם ונושם.

מתגעגע לציפורניים גובות ליטרת בשרי, מתגעגע לניתוק הנוכח שלך.

גם זוכר כמה כעסתי ונעלבתי. נכון שהיית ראויה, אבל מה פתאום סימנת אותי. כמה כעסתי.

ולעולם לא אשכח אותך כשהבחנת בי עוטה פצעי סקס. כאילו לראשונה, כאילו לא היית שם כשזה קרה.

את העלבון שנשקף מפנייך כשחשבת שבאתי אלייך עוטה פצעים של אחרת.

כמה קרוב הרגשתי כשניפצת לי את הכעס בתמימותך.

הלוואי שאת לא לבד הלילה. גם קצת כי לראשונה מזה הרבה זמן הייתי רוצה לישון גם אני לא לבד.

מזל שכבר עולה השחר.

חלומות מופזים יפה שלי

אנחנו מעולים בליטופים של לפני, ובדממה של אחר כך אנחנו טובים כמו המוות.

ובאמצע, טריגר מטריג טריגר שמטריג טריגר שמטריג.. מנגנון הגנה אחת מהשני ואחד מהשניה.

חומה משותפת.

אם רק היינו באותו צד שלה

לפעמים לא יעזור לעשות ריסט גם מיליון פעם. צריך לפרמט.

ואולי הגיע הזמן לעבור למערכת הפעלה יציבה.

אם תבואי מחר, נעלה על מטוס, ולא בשביל להגיע לשום מקום. בשביל לברוח מפה. 

אולי ניסע לטוסקנה לשתות יין וללקק פצעים, אולי לסלוניקי לחפש את סרנדיפ העתיקה, ואולי לבוקה, סתם בלי סיבה.

ואפילו שצריך לחזור עוד כמה ימים, ושהכל יחזור להיות כמו שהיה, נתמסר לבריחה, לעצמנו, וניתן לדברים טובים לבוא.

נתערב לגורל בתוכנית שלו. 

יושב פה לבד פה כמו שישבנו שנינו

כלכך הרבה לסלוד, כלכך הרבה לאהוב,

כלכך הרבה לפנייך יש לי במקום הזה,

נזכר בנו, מְפַעֵּם, וכלכך נעים לי בכל הגוף. 

כלכך מצטער, כלכך יותר ממה שאוכל אי פעם להתנצל. כבר לא אחזור להיות מי שהייתי, בזכותך.

תודה

כלכך קל להיות הגירסה הכי טובה של עצמך בשביל מישהו ששווה את זה. 

וגם בשביל עצמך, אבל רק הגירסה הכי טובה שלך שווה את זה.

אחרי שנגעת בתחתית

אפשר לדעת שיש קרקע יציבה

אפשר להבחין בכל עליה הכי קטנה

אפשר להביט למטה בלי לפחד ליפול

איזו סיבה יש להתחיל לטפס?!

לא לא, משהו אופטימי... על זה שרק צריך את הכוחות להתחיל, ושצריך לזכור מתי להפסיק להביט למטה על כמה טיפסת, ולהביט למעלה על כמה נשאר... אין לי סבלנות ואני לא מספיק מתחבר כדי לסדר את זה תמציתי בטקסט יפה

לא תמצא את ההבדל שבין כשהיא לוקחת לבין כשהיא מקבלת אם היא בעצמה לא יודעת להבדיל ביניהם. 

רציתי בטובתך יותר ממה שהרשת לעצמך שיהיה לך טוב

נהנתי ממך יותר מכל עונג שאי פעם גרמת לעצמך

הוצאתי ממנך יותר ממה שידעת שיש בך

חשקתי בך יותר ממה שרצית שירצו אותך

גרמת לי יותר גאווה מקומתך

האמנת בעצמך יותר ממה שהאמנתי אני בך.

אני יודע בכל ליבי ומוחי, אין לי צורך באמונה.