מְפַעֵּם

הבלוג שאני קורא בו הכי הרבה, כמעט היחיד, ואני קורא בו שוב ושוב, הוא בכלל שלי, והוא כמעט כולו אליה, עליה או דרכה.

פעם רציתי לפרסם פה את הסיפור הזה כדי לקחת אותו ממנה, כי כעסתי וידה ידה של אגו פגוע וגעגועים טריים.
ועכשיו אני רוצה לשים אותו פה, כי לפה הוא שייך. ליד הבובות הממולאות והחיוכים. עם עוד זכרונות שזוקקו.
שיהיה לי לקרוא.

יה': רגע, זה שאני חולה ומסכנה אומר שמותר לי להתפנק, נכון?

.: כן

יה': יופי

יה': אני ממש אשמח שתכתוב / תקליט לי סיפור

יה': זה יהיה לי נעים

.: ואני כבר חשבתי על מרק

יה': לא צריך להיות מסובך, אתה יכול לספר לי על המחנכת שלך ביסודי

.: אה סיפור מהחיים

.: הזכרונות שלי מאוד עמומים ונטולי פרטים. אחפור אחד ואעטר אותו בפרטים?

יה': מה שתרצה

.: חח שיתקת אותי. כמה דקות אתנער

.: אקרא לסיפור "עלה נידף"

.: כשחיים בפאתי שמורת טבע אין ברירה אלא לחבק אותו. זה לפעמים אומר להבריח חיות גדולות מהגינה או חיות קטנות מהמטבח. אבל גדלתי בבית קרקע צמוד לחורשה גדולה, וביליתי חודשים ארוכים בקיבוץ, לא מתרגש מחיות שחולקות איתי את המרחב האינטימי שלי. בעונות המעבר, כשהחיות רוחשות ומחפשות בני זוג הן מרחיקות למרחבים חדשים.

.: באחת מעונות המעבר האלו חזרתי הביתה בשעת ערביים, חלצתי נעליים ופשטתי בגדים, הדלקתי דוד ופניתי לעבודות בית. במהלכן חלפתי כמה פעמים בדלת המקלחת, וכל פעם שחלפתי מבעדה, בקצה העין הטורדנות הכפייתית הפריעה לי בצורתו של עלה שלכת צהבהב נעוץ בפרוותו של השטיחון הלבן.

.: לא ראיתי לנכון ליחס לו חשיבות והמשכתי לחלוף על פי הצורך, בידיעה שיגיע הרגע שאסלק אותו משם. אפילו קצת בציפיה לרגע הזה. משסיימתי את ארגוני הבית והתפנתי להיכנס למקלחת ניגשתי לסלק את העלה. מקלחת בעונת מעבר זו פעולה נעימה מאוד, כדאי לעשות אותה נקי מדאגות קטנות. 

אספתי את העקצן הצהוב בקופסא שקופה לפני ששם לב, נראה שבכלל ישן. הוצאתי אותו לגינה, בדרך אספתי כפכף, ובמהלומה אחת שלחתי אותו לחכות לי. במקלחת חשבתי שמישהו עשה טעות ובלבל ביניינו. זה אמור היה להיות הפוך. עקיצה של עקצן צהוב לא הורגת מיד, וכבר ראיתי בעיני רוחי איך אני מבלה שעה וחצי שכוב על הרצפה בין המקלחת לספה מביט על הקופסא של הטלויזיה בת העשר שאני עדיין שומר מתחת לספה למקרה שאעבור ואהיה צריך לארוז אותה. ועל זה שיקח ימים עד שימצאו אותי, והתנחמתי בכך שהטרגדיה האמיתית, שאיש לא ידע לעולם, בכלל תיהיה העובדה שהשעה וחצי האלו יהיו המאושרות בחיי