לפני 9 שנים. 3 בנובמבר 2014 בשעה 6:42
עכשיו אני צריכה חיבוק
ואתה בוחר להתרחק.
משעשע אותך ליצור מרחקים שונים ביננו לפרקים.
אתה מודע לכך שבידיים שלך נמצא קצה חבל שאחראי על המרחק ביננו
אתה מקרב ומרחיק אותו, אותי, כרצונך.
לפעמים אתה מקרב אותי אליך, עד שטיפת אוויר לא יכולה להכנס ביננו
ולפעמים אתה משחרר את החבל והולך לאחור.
אני מודעת לכל סנטימטר שעומד ביננו.
ועכשיו אני צריכה חיבוק
ואתה בוחר להתרחק.
אני נשארת עם העלבון שמכווץ לי את הגרון.
ברגע הזה ולא שנייה אחת קודם
אתה בא למחוץ אותי מאהבה.