מעומק המגירה

פוגשת את עצמי דרכך.
אני עדיין לא מספיק נינוחה
כדי לשכוח מעצמי.

מודעת לכל תנועה, 
לכל מבט
לכל מילה שנאמרת
ולמה שבין המילים.

כל מה שנמצא ביננו
כל כך נוכח
כאילו יש לו חיים משל עצמו

כל מה שנמצא ביננו
מפגיש אותי לא רק איתך
אלא גם עם עצמי

אני כבדה
אני קלה
אני מהוססת
אני נמרצת
אני עדינה
אני מחוספסת

מחול של תחושות
עולה בתוכי
מבזיקות
משתנות
עדינות
רועמות
את חלקן אני אוהבת
את חלקן פחות
אבל הן כולן אני.
אתה יכול לעורר בי ממילא
רק את מה שקיים בתוכי .

לאחר שהגלים נרגעים בי
אני מתבוננת
איזו מראה אתה מהווה עבורי
האם אני אוהבת את מה שמשתקף בתוכי 
דרכך.
מראה מראה שעל הקיר
ספרי לי מי אני.