מעומק המגירה

אני רוצה שתכאיב לי
ואחר כך תלקק את דמעות הכאב
אני רוצה שתשפיל אותי
ואחר כך תלקק את דמעות העלבון.

היום אני צריכה שתכאיב לי
שתשאיר עלי סימנים אדומים.
היום אני רוצה להיות כר ספיגה עבורך
שתחשוף אותי מולך ותפרק לרסיסים.

היום אני רוצה להיות אבק
שמתפזר ברוח
אבק שעוטף אותך כמו עננה
וחודר לך לגוף.
היום אני רוצה לטייל בתוך הגוף שלך.

אני יודעת שאחר כך תאסוף אותי.
אתה תקח את האבק ותהפוך לרסיסים
ואת הרסיסים תאחה בדיוק מושלם
וביד זהירה
ותקים אותי מולך מוצקה ומחייכת.

ורק דמעות הכאב והעלבון
שליקקת מעל פני
ישארו לזרום בתוכך
להזכיר, שאני בך נשארת.