לפני 9 שנים. 22 בדצמבר 2014 בשעה 14:12
מזג האוויר הזה מעלה בי זכרונות וגעגוע
למה שהיה, למה שיכל היה להיות.
אבל מעניין שהדבר העיקרי שמחסיר בי פעימה
הוא לא שום אקט של אהבה
כאב או ענישה,
שום שיחה עמוקה לתוך הלילה.
מה שהכי מעורר בי געגוע מתוק
הוא לשבת שעות ליד האח ולצחוק ביחד
על הפחדים שלי.
ככה היינו מגרשים את החושך,
עם הרבה אור וצחוק.