מעומק המגירה

אהבתי את המלך של הכיתה, בחור פרוע וחסר רסן.
אחרי תקופה התחלנו לצאת, הוא היה הראשון שלי.
לאחר זמן מה שהיינו ביחד, הוא הודיע לי שהחברה הקודמת שלו מעוניינת לחזור אליו ושהוא עדיין מאוהב בה.
שהוא חייב לנסות לחזור להיות איתה בקשר. נפרדנו, היה שברון לב. לא ראיתי אותו יותר.
לאחר כמה שנים נפגשנו במקרה בעיר.
דיברנו מעט... אמר לי "חכי רגע, אני כבר חוזר". חזר עם מתנה. הדובי הכי מתוק שיש.
ולמה אני נזכרת בזה עכשיו?
הדובי עדיין כאן, ישן עם הבת שלי, אחרי שמנוול אחד שבר את ליבה.