ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מעומק המגירה

לפני 9 שנים. 19 במרץ 2015 בשעה 10:59

מזמן לא כתבתי כאן, הייתי מלאה כל כך,
עסוקה בלהרגיש....
ורק עכשיו אני יכולה לסדר קצת את המחשבות למילים.
גם כן מילים... לא כאלו שבכלל יכולות להתקרב 
לכל הרטטים והתחושות שממלאות אותי כל כך.

אבא אהוב שלי, אתה ממלא אותי בכל כך הרבה אהבה
שלא חשבתי שאפשרי עבורי בכלל להרגיש.
בלי זמן, פירקת את כל ההגנות והמגננות שלי
שהיו חלק בלתי נפרד מחיי.

אתה עוטף אותי בכל כך הרבה אהבה
אהבה בלי מילים ועם הרבה מילים ועם הרבה מגע
שאני נמסה מולך.
אין לי שום הגנות מולך ואני גם לא זקוקה להם.
אין לי שום מחשבה שהייתי רוצה לשמור רק לעצמי.
אין לי שום צורך להגן על עצמי. ממי וממה? 
חשופה לגמרי והעירום הזה הוא הדבר הטוב ביותר שקרה לי.

אין מקום שלא הייתי רוצה לטייל איתך לשם.
אין מקום שהוא רחוק מדי עבורי איתך.

אוהבת אותך כל כך.




להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י