כל הרבה עבר עלי לאחרונה איבדתי את סבא מצד אמא ואת סבתא מצד אבא בפחות מחודש
בתוך בליל החיים שלי כסטודנטית שמרכזת תא חברתי ועושה עוד מלגה ועבודות ומבחנים לרגע החיים הנעצרים למשמע ההודעה סבא נפטר סבתא נפטרה
סבא ידענו שזה יקרה הוא כבר היה בן 97 וסבל
אבל סבתא הייתה רק בת 79 היא פשוט התגעגעה לסבא שנפטר לפני 4 שנים ממחלת הסרטן
והמחשבות בימים האחרונים איך ממשיכים מכאן? איך עובר יום בלי שסבתא יותר לא תהיה היחידה שמשאירה לי הודעות קוליות בפלאפון?
לפעמים צריך להעריך את החיים ולהגיד תודה לכל מי שנמצא בחיינו
בגיל 14 איבדתי ידיד על אדמת עזה הארורה
לפני 6 שנים איבדתי חבר טוב בתאונת דרכים
את המוות פגשתי בשירות יותר מידי פעמים
אז עכשיו זה לעשות את הדברים שעושים לנו טוב
שעושים לנו נעים בלב
שמעלים לנו חיוך על השפתיים
העיקר זה לחיות את החיים, לחיות כאילו מחר נמות {אני גרה בשדרות אני בהחלט עלולה למות מחר [תלוי במזג האוויר חמאס לא אוהב לצאת החוצה שיורד גשם]}
ותעשו טובה תרימו טלפון לסבא וסבתא שלכם, תוציאו אותם לקפה, לטייל ותגרמו להם לחייך
