בין נוירוזה לפסיכוזה

משהו שכתבתי לפני מספר ימים...(לא כל כך טובה בענייני סימני פיסוק, אז קבלו התנצלותי מראש).


לשכול את אמי בעודה בחיים
לאמץ את עצמי לחיקי
לדעת לשמור עלי, מפניי
לאהוב את עצמי ללא תנאי
לשכול את אמי, ועודה בחיים

לשכול את אבי בעודו בחיים
לשאול את עצמי מה נכון וצודק
להבדיל בין השקרים לאמת
לאהוב את עצמי עד בלי די
לשכול את אבי, ועודו חי

לשכול את הוריי בעודם בחיים
להבין שהם שם- אני כאן
שהגשר בינינו, בין שני עולמנו
נשרף ונבקע כבר מזמן

וכשביום בהיר אחד, ילכו לעולמם
נשבעתי- לא אכה על חטא,
אך אדע גם כי לא אוכל לשאת
אובדנם
כי את הוריי שכלתי
בעודם חיים.
העבר הספידם,
העפר כבר כיסם,
והם- בחיים, עודם.