גבר גבר - אבל כוסית.

"כמה זמן לא זיינת ?"
מעל שנה גברתי.
"ועכשיו כשאתה יודע שבחיים לא תזיין יותר,
שבשבילך מעכשיו כוס ותחת של אישה זה רק בשביל ללקק,
שאחרים מזיינים, אבל אתה רק מלקק,
עכשיו כשאתה יודע את כל זה, איך אתה מרגיש עם זה ?"

אני ערום על הברכים מולה, היא יושבת
על הספה לבושה, כל כמה שניות העיניים שלה
יורדות לעבר הזין שלי, שעומד בגלל השיחה המביכה והמשפילה הזאת.
היא מסתירה חצי חיוך מגחך למראה הזין שלי, זאת שיחה רצינית,
היא באמת רוצה לדעת את הדברים האלה, לדעת נפשית ורגשית
מה עושה לי השליטה וההשפלה שלה, היא לא מרשה לעצמה
להתייחס להשפלה האיומה שלי בשיחה הזאת, רק התייחסות רגשית,
היא נשארת עם זוג עיניים שואלות, מחכה לתשובה שלי.

"זה דברים שחשבתי לא פעם ולא פעמיים גברתי.
איך שהוא, זאת ידיעה שידעתי כבר הרבה זמן גברתי."
אני מנסה להעלות דברים בי, מנסה להרפות את השליטה של המוח שלי ברגש שלי.
מנסה לתת לפה שלי לדבר בלי לחשוב, מנסה להוציא הכל החוצה.
מנסה להחשף. וזה מפחיד להחשף. להחשף בדברים האלה.

"זה משמח אותי שעכשיו גם את יודעת את זה גברתי."
"זה משמח אותי יותר שעכשיו זה בא ממך, זה דרישה שלך,
זה משמח אותי שגם את שותפה לדעה שלא נכון לי
לזיין, שלי נכון ובריא רק ללקק, ולהתפרק רק על ידי אוננות."
"זה באמת משמח אותי גברתי"

וקשה לי שם, קשה לי להגיד איך אני מרגיש שהיא מחברת אותי לעצמי,
איך היא מורידה ממני את הדימויים, את המשחקים, את התפקידים, את האגו,
את הקליפה של הדימוי העצמי, איך היא בקלות חודרת את כל זה,
ולוקחת אותי לשורשים שלי, לבסיס שלי, למה שמסתתר מתחת להכל.

קשה לי שם להגיד לה, שאני מרגיש שלם, שלם לגמרי עם הידיעה הזאת,
להגיד שאני שמח שהיא לוקחת אותי למקום שלי, מקום שמזמן הייתי צריך להיות בו.

אני שותק עוד רגע ואומר, בקול שבור קצת, "תודה גברתי, תודה שאת שמה אותי במקום שלי"
ולפי החיוך והבמט שלה, נדמה לי שהיא מבינה גם מה שלא אמרתי.

"אתה רוצה שאני אסדר לך זיון אחרון, לפני שאתה מאבד את זה לנצח ?
אני לא חושב, עונה מהבטן,
"לא גברתי, אני מבקש שלא תסדרי לי גברתי, תודה גברתי".
היא מחייכת חיוך נצחון גדול רחב ומבין.

זהו.