היא שלי..

תלבשי את שמלת הזונה שלך.
עשר בערב, היא כבר כמעט עברה למיטה
אבל היום היא שלי ותשלם על מה שהיה.
היא יודעת. ללא מילים ומחשבה על מה שצפוי
עוברת לשמלה.
כזו שנפתחת מקדימה עם מחשוף ענק ואורך שבקושי מכסה את התחת.
בלי כלום מתחת אני אומר והיא מורידה את התחתון, נאחזת בו כמו שריד ההגינות האחרון.
יורדים במעלית מקוווה שאף שכן לא יורד איתנו
לפני הכניסה לאוטו שכן זקן עובר סוקר אותה מכף רגל ועד ראש. כמעט יחפה עם כפכפי האצבע שנעלה.
כנסי מאחור אני אומר לה. אין טעם שתשבי לידי. אנחנו לא באיזה טיול זוגי.
ואני מצפה שתתנהגי יפה.
תתנהגי יפה, אומר את כבר יודעת, שאת צריכה לוודא שהוא ירגיש שאת רוצה אותו. את צריכה להכיל את מה שיבוא בכל צורה וצבע, בלי שיהיה לו צל של חשד שאת עושה את זה רק כדי לרצות אותי.
פעם לא היית יכולה להכיל את זה. הפרצופים שלך, קולות ההתנגדות, עווית הפה היו גורמים להם להבין שאת נשלטת ועושה את זה בשבילי.
היום את כבר יודעת להכיל אותם פנימה. לגרום להם לחשוב שאת שלהם, בלי לדעת שלא משנה מה יקרה, את שלי.
נסענו לשולי העיר. עצרתי בתחנת הדלק. הבחור כבר חיכה באוטו. שחרחר רזה לפי התמונות יש לו זין גדול.
בדיוק יתאים לשימוש שלי היום.
את מזמינה אותו למושב האחורי. חיוך מאוזן לאוזן. כאילו רק לו חיכית.
מחבקת. מלטפת גוהרת. מראה לו כמה הוא רצוי. אפילו לא צריכה להסתכל בזוית העין כדי לדעת שאני בוחן כל תנועה שלך כל נים ונשימה לוודא שהוא מרגיש מרוצה. שאני מרוצה.
את מתנפלת עליו בתאווה. מנשקת את צווארו, יורדת במהירות למכנסיו. פותחת אותם כמעט בפראות. מחלצת את אברו המתעורר ישר לתוך פיך בשקיקה.
אני ממשיך לנסוע לפיסת דרך חשוכה. רואה את משחק הקבלה שאת עורכת לו כדי שירגיש שאת שלו, לא יודע בעצם שהכל בשבילי.
יש המשך ..