תשוקות

התחפשתי הבוקר לעבודה.

גרביון רשת, חצאית קצרה שחורה, מעיל עור. כובע ויניל שחור.
צמיד-טבעת עם שרשראות, אזיקים במותניים ואפילו שמתי קולר-ניטים.
חבל שלא הבאתי שוט...


אבל מה שלא יודעים כאן, שזו לא ממש תחפושת.

מה לעזאזל קרה בכלוב במשך הבוקר?!

האחיינית הקטנה שלי בסדר.

אחרי הניתוח השלישי בראש, שוחררנו אתמול מבית החולים.

היא מחלימה בביתה ומחזיקה לה אצבעות שהפעם זה הצליח!


=====
חוזרים לשיגרה.
הללויה.

מ?ה-ל??ע?ש?ו?ת, ב?ס?אב?ית -- ע?ל א?ש??ר ל?א-ע?ש??ת?ה, א?ת-מ?א?מ?ר ה?מ??ל?כ??ה ו?ת??מ?א?ן ב??דב?ר כ?ז?ה או א?ח?ר, ו?כ?ד?י ב??ז??יו?ן ו?ק?צ?ף---
וי?מאס ל?ב ה?מ??ל?כ??ה ב??ה ו?ת??מ??ל?א ח?מ?ה ולא ח?פ?צ?ה ב??ה? עו?ד
ו?מקומה? ת??ת??ן ה?מ??ל?כ??ה, ל?ר?עו?ת?ה? ה?ט?ו?ב?ה מ?מ??נ??ה.

וי?ב?ק?ש?ו? ל?מ??ל?כ??ה נ?ע?רו?ת ב??תו?לו?ת, טו?בו?ת מ?ר?א?ה. ו?י?ק?ב??צו? א?ת-כ??ל-נ?ע?ר?ה-ב?תו?ל?ה טו?ב?ת מ?ר?א?ה א?ל-ב??ית ה?נ??ש??ים, א?ל-י?ד ב?לו?ג ז?ה; ו?נ?תו?ן, ת??מ?ר?ק?יה?ן.

ו?ה?נ??ע?ר?ה, א?ש??ר ת??יט?ב ב??ע?ינ?י ה?מ??ל?כ??ה ו?ת??ש???א-ח?ן ו?ח?ס?ד ל?פ?ניה -- ת??רכ?ון ת??ח?ת הס?אב?ית;

ו?י??יט?ב ה?ד??ב?ר ב??ע?ינ?י ה?מ??ל?כ??ה, ו?ת?ע?ש? כ??ן.

אני בהפסקה.

יצאתי לנשום.

מכירים את מרפי?
ההוא מהחוק הזה.
נו, זה שאומר שאם משהו צריך להשתבש - אז הכל משתבש?

אז נראה לי שהמרפי ההוא נדלק עלי
הדברים לא נגמרים אצלי לרגע...

אז איפה היינו?
עם אחותי והאחיינית שלי? ביום שלישי נדע מה קורה, אחרי בדיקת ה M.R.I

אחות אחרת עוברת הפלה... גרידה, אישפוז וכל מה שכרוך בכך.

ודודה של אמא נפטרה. את הלוויה הפסדתי אבל ללכת לנחם וכו'.

וניפצו לי את השמשה הקידמית של הרכב, מה שאומר הפסד שעות עבודה.

שכחתי משהו?

צרות באות בצרורות
ואין לי רגע דל...

כיף לי, אה?


שבוע טוב, כבר אמרתי?

עם כל הזעם.
בכל הכוח.
המון אנרגיות שליליות.

ניפצו לי את השמשה הקדמית של הרכב!

ושוב האחיינית הקטנה..

הכל סתם, סתם על הפנים..

אתמול אמנם השתחררנו הביתה אבל צריך להתחיל הכל מהתחלה..

הניתוח בעצם לא הצליח.

השאנט לא עשה את הפעולה של ניקוז הנוזלים גם בשבועיים שעברו עד שהתפתח הזיהום והחיידק במוח..
הראש גדל בצורה משמעותית ויצטרכו לבצע את הניתוח מחדש.
4 שבועות של כאב וסבל והרבה כוחות נפשיים היו לשוא. אחותי לגמרי בדיכאון מזה.

אבל אין ברירה, חייבים לנתח מחדש.
זה לא שאלה של אם אלא שאלה של מתי הכי קרוב.

עכשיו מחכים לעשות שוב בדיקת MRI ובהתאם לתוצאות שלה יידעו מה ואיך פועלים הלאה
או במילים אחרות, מתי תחילתו של סיבוב נוסף של סבל וקושי...

אוף.

לכל מי שפנה התעניין ושאל, בפרטי או בפון
אז אני בסדר, באמת.
עסוקה על קו ירושלים-איכילוב
עדיין עם האחיינית שבבית החולים ומקווה שבתוך כמה ימים היא תשתחרר.
בין לבין הספקתי להיות במסיבה הנפלאה של אייר ביום חמישי
ובגלל הגיחה הקצרה שלי לא הספקתי להכיר את הפנים שמאחרי הניקים
היה שם תייר בביקור מולדת שחנכתי אותו בפעם הראשונה בחייו, חינוך קצר אמנם אבל
בהחלט מהנה וממצה.
המדהימה שהיתה איתי נשארה, כשמסביבה מכרכרים כמה כלבלבים כדי לזכות בליבה ובחיוכה..
אני מקווה שאחזור לכאן בצורה מסודרת תוך זמן קצר.
כמה התגעגעתם?