תשוקות

הסאבית מנסה לבדוק את הגבולות שלי. מנסה לראות עד כמה רחוק היא יכולה לעשות לי טיזינג והיא טובה בזה, אוהווו, כמה שהיא טובה בזה.
היא עושה לי טיזינג, חושבת שאפול ברשת ולבסוף אעשה כרצונה, אבל היא לא יודעת שאני מכירה את הראש הזה, כי גם אני באה משם.
היא לא תמיד זוכרת שגם אני הייתי פעם סאבית.
שאני יודעת ואפילו יודעת טוב מה זה טיזינג...

הפעם היא תלמד לקח!

על הבוקר כשהיא אפילו לא מאפשרת לי להתמתח, היא מנסה להתמרח עלי, להתלטף, קמה חרמנית הכלבה! אני רוצה להמשיך עוד קצת לישון אבל היא לא מאפשרת, היא נצמדת אלי, מנסה ללכוד את מבטי, מחייכת, מנסה לפתות אותי.
מה היא חושבת לעצמה?
אלעק כלבה מחונכת!
כמו גור סמויאד היא מגרגרת סביבי, לא מרפה, מתקרצצת לי על הנשמה.
עד שנמאס לי.
קמתי בפתאומיות והצמדתי אותה למיטה, הושטתי יד ולקחתי מהשידה את כיסוי העיניים וקירבתי לפניה, הבטתי עמוק בעיניה, ידעתי שזה בסדר.
הפכתי אותה במהירות והנה היא על 6, מתחילה לזכור שזו התנוחה שבה היא צריכה להיות מוכנה לקראת כל מה שיבוא מצידי.
אבל הכלבה צוחקת, מפנה אלי את פניה ועיניה המכוסות והיא צוחקת, היא שוב עושה לי טיזינג!
מחייכת בסיפוק לעצמה!
הכנסתי לה כדור פינג-פונג לפה, ממלא-מקום לגאג. שתשתוק קצת.
היא לא תקבל את מה שהיא רוצה! היא תקבל את מה שאני רוצה לתת לה! ועוד איך שהיא תקבל את זה, בהכנעה ובצייתנות!

כמה הצלפות על הישבן החשוף והמונף לקראתי, כמה הצלפות טובות עד שהתחת שלה הפך לאדום ועד שהיא סימנה לי בראשה, התקרבתי אליה, ליטפתי את הראש, הוצאתי את כיסוי העיניים, את הגאג ואז זה הגיע, כמו שאני אוהבת, בקול שפל וכנוע היא אמרה "סליחה, גבירתי".
חייכתי קלושות, אמרתי לה שהיא חייבת לקבל עונש והיא הנהנה בהסכמה. היא יודעת שאני לא אעבור לסדר היום סתם כך על טיזינג מעצבן על הבוקר!

השארתי אותה בלי מחסום בפה אבל כיסוי העיניים הוחזר למקומו והתחלתי לעבוד קצת.

היא הרגישה את השעווה מטפטפת על התחת וקפצה בהפתעה... בחמישי האחרון היא ראתה את זה בדאנג'ן ושמתי לב שזה סיקרן אותה, החלטתי בהזדמנות לסשן אותה עם שעווה ועכשיו זה היה הזמן המתאים לכך.
הטיפות הבאות הגיעו ברצף רחוק, קרוב, שעווה מנרות שונים, היא התפתלה, זזה מצד לצד, גונחת, נאנקת אבל מקבלת את העונש בהכנעה.

חדירת האצבעות לכוס הרטוב שלה הוכיחו שלא טעיתי, הכלבה אכן מתחרמנת מזה! התייצבתי מאחוריה שלפתי ויברטור אנאלי וחדרתי בבת אחת לתחת האדום והחרמן שלה, היא פלטה צעקה קצרה מפיה ומיד חזרה לשתף פעולה, יודעת שהיא משופדת וחסרת אונים. היא התמסרה, נתנה לי את כולה, נתה לי את הפחד שלה, את הוודאות שלה, את האמון המלא שלה בי.
היא גמרה באקסטזה ואספתי אותה לזרועותי, לתוך חיבוק תומך ומנחם, היא יודעת שהיא במקום בטוח.
לבסוף, בתום הרעידות, כשווידאתי שהיא רגועה, כשהדופק חזר למצב סדיר, הסרתי ביסודיות את השעווה מהתחת החבול והמוכה שלה.

ואז, היא נשאה אלי מבט ואמרה "תודה, גבירתי".