בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

תשוקות

נשים... אי אפשר איתן, אי אפשר בלעדיהן!

כותבת מעצמי לעצמי, אתם לא חייבים לקרא.
לפני 17 שנים. 26 בנובמבר 2007 בשעה 8:58

אחרי ערב שפתאום שינה את צורתו מהמקום הכי כייפי מול הים למקום הכי מכוער שהחזיר אותי כמה חודשים אחורה.
אני בוחרת לסגת, להתנתק, לא להיות שם.
כדי לא להפגע יותר.
כשהאמון הבסיסי לא קיים עוד אין לי מה לחפש במקום הזה.
אני סוגרת את הפרק הזה בחיי, מורידה את הגולל על הקשר הכל כך לא בריא והלא יציב הזה ולא מתכוונת להקלע שוב למערבולות רגשיות.
לא מוכנה שייעשו עלי מניפולציות רגשיות וסחיטות נפשיות.
ושלא יאיימו עלי בהתאבדות.

רק שיעזבו אותי במנוחה.



===========================================
ורק מי שמעורב יבין במה דברים אמורים.

zboy{זאתי} - אכן הפחד מהפגיעה יכול לגרום לנו להתנתק,
להפסיק להרגיש, להפסיק לחיות...
אמון הוא אולי הדבר החשוב ביותר בין שניים,
מאחל לך להמשיך לחיות עם אמון בעצמך,
שיהיה לך תמיד את הכוח לקום מנפילה רגשית

כנראה שאני לא מבין כלום מאחר ואני לא מעורב,
סתם העברתי מה הפוסט הזה עשה לי,
ערב טוב
z
לפני 16 שנים
sorerett​(שולטת) - תודה.
אתה בסדר אתה!
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י