תשוקות

סשן מחטים!!!
אני. עברתי. אתמול. סשן. מחטים.!
אני יודעת שקוראי הקבועים מרימים גבה, מחייכים לעצמם ואומרים "היא?!"
אז כן, אני.

במסגרת טיפולים ברפואה אלטרנטיבית אני עושה גם טיפול טווינא ודיקור משולב.
אני שוכבת על מיטת הטיפולים והמטפל, שכבר בטיפול הקודם חשדתי באהדתו לבדסמ, הכריז בקול חגיגי ש"היום אנחנו עושים דיקור".
עוד לפני שהספקתי לשאול מה ולמה כבר הרגשתי את הדקירה הראשונה בבוהן רגל ימין.
אאוצ'! אני אומרת לו, זה כואב!
והוא, מחייך לעצמו, אומר לי "אני יודע, את צריכה לשכב בשקט ולהרגע"
מה להרגע, אני עונה, אתה דוקר אותי.. אייי! דקירה נוספת ברגל שמאל...
לא עברו יותר מכמה דקות והרגשתי כמו משופדת למיטה, מחטים בכפות הרגליים והידיים, מחטים באזור המרפקים והזרועות.
"תנשמי עמוק, הוא אומר, תנשמי את הכאב" (מאיפה לעזאזל הוא יודע את המשפט הזה?).
כשהוא הגיע עם המחט ורצה לדקור ב"עין השלישית" - הנקודה ההיא שבין העיניים בדיוק מעל האף, הנקודה שלדבריו פותחת את הערוצים של הנשימה בלה-בלה-בלה... אמרתי עד כאן!
לא!
כאן אתה לא דוקר אותי, הגזמת!
לא כואב לי כלום, לא מוכנה!
שכנענתי אותו והוא נכנע, אף אחד לא ידקור אותי בפנים גם אם קוראים למקום עין שלישית, רביעית או לא יודעת מה.
אני מנסה להרגע, באמת. חושבת על הסאביות שעוברות סשנים של מחטים, חושבת על הכאב שלהן, על יכולת הסיבולת, חושבת על אחרות ומנסה להעביר תמונות של כאב מול העיניים.
קשה לי.
אני אומרת לו שבפעם הבאה אין יותר דיקור! אבל הוא, סדיסט, כבר אמרתי? מחייך ואומר "את איחרת, מגיע לך עונש! בפעם הבאה שתאחרי אדקור אותך במקומות כואבים יותר"! ולחשוב שהוא עובד בקופת חולים, לאן הגענו?
בהמשך הטיפול נרגעתי תוך כדי טווינא ומסאג' בפנים, איכשהו עברתי את זה.

אבל בסוף, שניה לפני שיצאתי מהחדר הוא הפתיע אותי בשאלה...
תגידי.. היית במסיבה בחיפה?


אהההההההה??????
~המומה ומחייכת~