עוד שבוע למנאייק!
עוד שבוע של טרטורים מדלת-אל-דלת.
עוד שבוע של כניסה למבנים, נקישה על דלתות, צלצול בפעמון.
שבוע של נסיונות אחרונים לשכנע את הסרבנים לשתף פעולה ולענות על השאלות.
עוד שבוע למנאייק.
בשבוע הבא בזמן הזה אני אחגוג את סיומו של מפקד האוכלוסין.
כסוקרת, בנוסף לעבודתי הרגילה, כמעט ואין לי חיים בחודשים האחרונים.
זה התחיל במיון, הדרכה, לימוד החומר, הגשת תרגילים, בחינות.
אח"כ שלב הקדמת האיסוף שבו ממפים את השטח, רושמים את המשפחות, מנסים לאתר דלתות נסתרות. מסווגים דירות למגורים וכאלו שלא.
ואז השלב השני, שלב האיסוף.
אני מאמינה שכמעט אין כאן מישהו שלא נתקל בסוקר/ת מפקד האוכלוסין, 25% מהאוכלוסיה נבחרו להפקד.
אז איך היו הסוקרים שלכם?
נחמדים? מנג'סים? קרציות או מסבירי פנים?
זה השלב שבו הסוקרים מקבלים תגובות אוהדות, משתפות פעולה או תגובות כעוסות, מטרידות, משפילות ולפעמים גם טריקת דלתות.
זה השלב שבו הציעו לי אינספור כוסות שתיה (חמה/קרה), שירותים, סיגריות ואפילו נישואין.
עבדנו קשה, אין אפס. יש יעדים וצריך להגיע אליהם.
כל סוקר/ת מקבל/ת את המנה שלו וצריך להשלים אותה.
הגענו לשלב השלישי והאחרון, השלב הנוכחי, השלב הכי מתיש.
השלב שבו צריך להתמודד עם כל הדירות הסגורות, אלו שלא היו בבית או שההורים לא היו, אלו שבדיוק באותו רגע הגיעו/עומדים לצאת/אין להם זמן עכשיו בשבילך. אלו שאתה צריך לרדוף אחריהם ולנסות לתאם טלפונית כדי שתוכל למלא את השאלון.
ועוד שבוע למנאייק.
פרפורי הגסיסה, נשימות אחרונות, לפני החמצן הגדול של סוף המפקד.
שבוע.
גם אתם נבחרתם להשפיע?
לפני 15 שנים. 11 בפברואר 2009 בשעה 22:23
