צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

tear down the walls

פנטזיות, חוויות וכל מה שיעלה במוחי הקודח
לפני 19 שנים. יום רביעי, 13 ביוני 2007 בשעה 23:45
יום שישי בערב מרים צילצול לשעשוע החדש שלי.... תהיי מוכנה ב7 אנחנו הולכים לטייל..

7 מגיע עולה לרכב עם חיוך מרוח על פניה כולה מאופרת וזוהרת, הסטירה לא מאחרת להגיע מרסקת את כל המעטה והאווירה שהיא הייתה בה לקראת המפגש השבועי שלנו, ועוד היא חושבת אם לשאול למה ? עוד אחת נוחתת על הלחי האדומה שלה כבר ומזכירה לה את מקומה.... עפר .
הוא מוציא ממחטה מנקה את עיניה, מוציא עוד ממחטה טיפה לחה מכיסו ומצמיד לפיה. היא מתחילה להתנשף כאשר החומר חודר לריאותיה ההתנגדות נפסקה.

מתחיל הטיול צעקתי, לפחות עד הבוקר אם תוכלי לראות את השמש כשהיא תצא.
נסיעה קצרה ליער בן שמן שקרוב לביתה לא מזיק שהכלבה שלך גרה במושב יתדות וחבלים מוצאים את דרכם החוצה מהתא מטען עוד מספר רכבים מגיעים ומתאספים,
מתחילה המלאכה הגדולה של ההכנות לבילוי הלילי

לאחר זמן לא ידוע התעוררה. מרגישה עייפות קלה מנסה לנקות את עיניה ולא יכולה קשורה בידיים ומתברר שגם ברגליה.. שומעת רעש בסביבה, אדוני זה אתה?
אדונך נטש אותך, אין מוצא מכאן הלילה,
הוא מתחיל למשש את גופה, היא צועקת מתחננת שיפסיק הוא מוריד את הכובע מראשו ודוחף לפיה
כורך מסביב לצאוורה את הלולאה האחרונה שנשארה על מנת להתחיל את המשחק הלילי
היא פותחת עיניים בתדהמה ברגע שחדר אליה ללא כל אזהרה מרגישה את הצריבה בתוכה, אך עם זאת הריגוש שפועם בה היא לא מאמינה שאכן הוא באמת עשה את מה שהיא ביקשה ממנו כל הזמן הזה והוא סירב לבקשותיה, מתחילה להתכווץ להניע את אגנה מעלה מטה לאט לאט החבל מסביב לצווארה מתהדק, היא מתחילה לחשוש הפחד שלה מתגבר על כל דבר והוא יודע שהיא מפחדת מהרגשת המחנק הזאת , האיש הזר קם והלך לאחר שסיים את השימוש בה מחייך עם שיני הזהב שלו.

היא לא ידעה כמה זמן עבר הלאה בסביבות השעה כאשר הגיעו שני רכבים מסנוורים אותה, יד החזיקה את הלסת שלה פתחה אותה בכוח והכניסה את המפסק לפיה הרגישה לפתע עוד שני זוגות ידיים בודקים את מצב שאר הגוף שלה, היא ניסתה לדבר ואז לפתע הרגישה איבר חודר לגרונה,
חונק אותה, היא מתאמצת לנשום דרך האף, לפתע החלה להרגיש תחושה מוזרה כאילו ששניים מנסים לחדור לתוכה בו זמנית לאותו החור , לא מצליחה לעכל את מה שעובר עליה...הם מחליפים מקומות במהלך הערב מספר פעמים מידי פעם נותנים לה לנוח...כל פעם שהיא מתחילה להנות מהעניין החבל על צווארה נכרך יותר ומזכיר לה את הקצה הדק שהיא עומדת עליו. והיא מאבדת את כל הריכוז שצברה
למרות כל ההמולה שהתרחשה עליה לפתע הרגישה נוכחות מוכרת, של אדונה , הם שיחררו אותה, היא חייכה אליו, ולא ציפתה להתעלמות ממנו, אפילו לסטירה אחת, הוא פשוט הסתובב וסימן להם להמשיך
הלילה נגמר השמש עולה לבנתיים הצליחה לספור בסביבות ה30 גברים שעברו להם באותו לילה על גופה , היא לא חשבה שבלילה אחד יש אפשרות שתהיה עם המספר גברים שהייתה איתם עד כה,
כל גופה כואב מהקרקע הקשה החבל כבר השאיר חותמו על צווארה מרגישה את החתכים בוערים להם עם כל תזוזה, כבר לא מצליחה להשאר ערה, ושוקעת לעילפון.

היא קמה בצרחות כאשר נחת עליה גל של כפור בבת אחת כאשר אדונה שפך עליה חבית מי קרח על מנת להעיר אותה,
בוקר טוב כלבה התגעגעת אלי
כן אדוני, תודה רבה אדוני. על הכל
אל תדאגי יש לך עוד 3 ימים כאלו לפחות בהמשך להתראות והחל להתרחק ממנה, שומעת אותו אומר מרחוק תנסי לאכול מהם מה שתוכלי זה התזונה היחידה שלך מעבר למים שקיבלת הרגע
לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י