לפני 4 שנים. 26 באפריל 2020 בשעה 15:41
היכולת שלי לחצות מחסומים שפעם נראו לי בלתי עבירים בעליל.
עדיין מפתיעה אותי, למרות כל השנים.
מי היה מאמין שבגיל 46 אהיה עדיין בתנופת עשייה, צמיחה וגדילה משמעותיות כאלה?
החיים, הקיום והכל
לפני 4 שנים. 27 במרץ 2020 בשעה 10:20
עצוב לי, קשה, מתסכל, משעמם ומדאיג.
הייתי הולכת לישון וקמה אחרי שתיגמר התקופה המגעילה הזו.
לפני 4 שנים. 29 בפברואר 2020 בשעה 13:14
קראתי פוסט בבלוג כאן לא מזמן על אנורקסיה.
על השד שממשיך לעקוב אחריך עוד שנים אחרי שאת כבר לא שם.
והצצתי אחורנית.
ולא ראיתי אותו.
השד התפוגג לו בענן לפני כמה שנים. עד עכשיו לא הבחנתי בזה.
אוהבת את הגוף שלי. מתענגת עליו.
לא רוצה להיות יותר רזה
לפני 4 שנים. 28 בפברואר 2020 בשעה 5:03
כנראה שאגיע למסיבה הערב בדאנג'ן, איזה פרצופים מוכרים צפויה לראות שם?
לפני 5 שנים. 5 באוקטובר 2019 בשעה 10:12
שוב בעולם הדייטים, והפעם בא לי לכתוב פוסט שמדייק לעצמי את מה שלא... הביג נו נו שלי:
ציניות, "ירידות", בעיני זה פאסיב אגרסיב מהסוג הרע ביותר. ("זה בצחוק" ו"יא סאחית"). לא מקבלת את זה בסביבתי ובטח לא כשמופנה אליי. אם דיברנו ונחסמת באופן לא מוסבר, כנראה שחשבת שמצחיק להכניס ככה איזו ירידה עליי על הדרך.
מבנה גוף - יש לי מבנה גוף מסוים. אוהבת מאד את הגוף שלי ואיך שנראית ואני בבריאות וכושר מעולים. מעדיף נשים נמוכות, שופעות, עגלגלות? מאה אחוז. זה לא אני. לא נמצאת כפשרה עבור אף אחד.
שליליות, התקרבנות, "אכלו לי, שתו לי", זה מזוכיזם. רע. לא לוקח אחריות על התנהלותך. אני לא שם.
מחפשי זיונים. סקס זה נפלא, בסיס נהדר לכל מערכת יחסים. אבל לא מדברת על סקס או העדפות או פטישים לפני שפגשתי את זה שמולי פנים מול פנים.
נשואים ובמערכות יחסים. אין לי בעיה עיקרית עם פוליאמוריה, לא מתאים לי בשלב זה של חיי.
טבעונים וצמחונים. בשר בעיני נותן אנרגיה בסיסית לחיים, בעיקר לגברים.
מעשנים, בין אם סיגריות ובין אם חומרים מגולגלים אחרים למיניהם.
מתוסכלים, שונאי נשים, שונאי גרושתם וכו' וכו'... זה ברור, אבל בכל זאת.
לוזרים, אדם הוא ממוצע חמשת האנשים הקרובים אליו ביותר. רוצה להיות עם אנשים מצליחנים, בטוחים בעצמם, נינוחים.
ועוד משהו שנזכרתי בו עכשיו! מי ששואל אותי מה המזל האסטרולוגי שלי...
לפני 5 שנים. 7 בספטמבר 2019 בשעה 8:49
אימון
מבט נחוש למעלה
מזנקת
ומתרסקת על הרצפה אחרי מכת ברק בברך, שגם ככה בדיוק בהחלמה.
יום אחרי, רגל למעלה, מסתובבת בבית על כסא המחשב ככסא גלגלים מאולתר.
מזכיר לי עד כמה האדם עושה תוכניות ואלוהים צוחק.
(לא לדאוג, מחר כבר אחזור ללכת, האימונים ימתינו בצד תקופה. אמפתיה תתקבל בברכה!)
לפני 5 שנים. 10 ביוני 2019 בשעה 17:18
אפשר לעבוד עליי פעמיים, לשקר, לרמות, להבריז, להתייחס בחוסר כבוד.
בפעם הראשונה, אבקש הסבר כמובן, אבל אדון את הצד השני לכף הזכות.
אחרי הפעם השנייה לא תהיה פעם שלישית.
כמעט תמיד מקפידה, ותמיד זה מוכיח את עצמו, בעוצמה יתרה בפעמים בהן שכחתי להקפיד.
לפני 5 שנים. 12 במאי 2019 בשעה 4:58
יום הולדת 45. היום.
מאחלת לעצמי, לאהוביי ולאוהביי, עוד מכל הטוב הזה.
לפני 6 שנים. 24 בספטמבר 2018 בשעה 15:30
מי יכול להמליץ על מסיבה בדס"מית שווה בסופשבוע הקרוב?
לפני 6 שנים. 24 בספטמבר 2018 בשעה 13:36
יש משהו בצורך של אנשים לבקר אותך.
במיוחד כשאני פורחת וצומחת, נראית כל כך נפלא, מרגישה כל כך טוב.
אז אם בא לך לבקר אותי, אנא שאל/י את עצמך את השאלות הבאות:
ביקורת חיובית? אם כן, בבקשה, אחרת: נא לעבור לשאלה הבאה.
שאלתי אותך? כן? כאמור, בבקשה. אחרת...
עומד ליפול לי בלוק על הראש? לדרוס אותי אוטובוס או בבון? או אולי:
את/ה מנטור/ית שלי? מדריך, מאמן? לא... הלאה:
לקוח משלם?
לא!
דחוף את הביקורת בתחת בבקשה.
מה שיפה במקום הכל כך טוב שלי עכשיו, הוא שיודעת לזהות, קודם כל את התחושה, להבין שזה לא אני אלא מי שמולי ולהציף באופן ברור את הגבולות שלי.
שומרת סביבי אנשים מפרגנים, שרואים ואוהבים את הטוב שבי, אנרגטית, כייפים, שמחים.