|
|
|
כל כך התגעגענו. נראה שעבר כל כל הרבה זמן. רק חיכינו לשנייה שניפגש.
החיבוקים, הנשיקות הלוהטות כל הדרך למיטה.
ואז...
הכול מתנפץ שוב בתוך הבנאליות הוונילית שמדכאת כל להט וכל אפשרות להתפרע מעבר לגבולות הצרים מאוד.
**
אני: בכנות, מ-1 עד 10, כמה סקס חשוב לך?
בת הזוג: 3.
(היא מגזימה כלפי מעלה, כי היא לא רוצה לפגוע ברגשותיי)
**
זה עונה לשאלה שלכן?
כן, אני יודע שזנחתי אותך.
כן, אני יודע שאני לא בסדר.
טוב, אל תתחיל לעשות לי סרטים.
הייתי עסוק.
במה? בזיונים, אלא מה?
כי זה לא היה מעניין אותך.
אני יודע, כי אני יודע על מה אתה רוצה לשמוע.
לא.
לצערי, לרוב.
לרוב, זאת אומרת שהיו גם יוצאות דופן.
כי מרוב ונילי כבר שכחתי לכתוב על מה שלא היה כזה.
אל תיקח את זה אישית.
לא עכשיו, עזוב. אני אכתוב בך על זה בפעם אחרת.
כן, זה היה טוב. וחבל שנגמר.
כן, בדסמי אמיתי.
די, אל תמשוך אותי בלשון. אין לי כוח עכשיו. בפעם אחרת.
אז ביי בינתיים.
לראות אותה מחכה, בפחד ובהתרגשות.
חשה את ההתרגשות שלי ואת התנועה מעליה ומאחוריה.
יודעת למה לצפות, ובכל זאת מופתעת, בכל פעם מחדש.
לשמע אותה גומרת מעונג צרוף.
למה צריך להתפשר על פחות מזה?
למרות הניסיונות (בלית ברירה..) להתוונל, עולם השליטה ממשיך לשלוט בי.
נשארתי מנוול ולא מוונל.
חייב לזיין בכוח, מתרגש מלשמוע אותה נאנקת מעוצמות החדירה.
מתרגש מחדש בכל לילה, ובוקר, ואחה"צ...
נסער מהגוף שלה שמתייפח וגומר בעוצמות לא נתפסות.
la petite mort
ושנינו נולדים מחדש.
(מוקדש ל"כלבה למיוחד". לא, לא היה לי כלום איתה. סתם בגלל שהיא מעזה...)
בחורה יפה גוהרת, מחכה.
בחורה יפה, חולמת על דפיקה.
"חכי על ארבע", כך הוא ציווה.
והיא מחכה לו, ברעד, בתקווה.
היא שומעת צעדים, הדלת נפתחת.
היא נשענת קדימה, מרימה את התחת.
פתיחה של רוכסן, אבזם ממתכת.
שריקת חגורה, צולפת, חותכת.
היא מייללת בשקט ואחר כך בקול.
רוצה להפסיק ורוצה את הכול.
רוצה להמשיך לקבל כל הזמן.
רוצה כבר בכוס. רוצה בישבן.
הוא קשה ועומד, והיא מתייפחת.
"כלבה", הוא לוחש, "אתן לך בתחת".
מתענגת, סובלת, מכורה לכאב.
כבר הזין חודר והתחת רעב.
יללות וגניחות, אנחות ותשוקה.
חדירה חזקה, מכאיבה, מתוקה.
זה מגיע בסוף. זה מרקיע שחקים.
הוא גומר בתוכה ושניהם מתפרקים.
סתם משהו קטן.
היתי מת לראות פרופיל של גבר שכתוב בו:
"נא לא לפנות!"
"תכניסו לכן לראש, אני לא מעוניין!!!"
***
אז מה זה אומר עלינו הגברים ועליכן הנשים?
עברתי 40 ועוד שנים ואני עדיין לא מבין את התעלומה הזאת.
נמאס לי מוונילי,
נראה לי סתם דבילי,
בלי שום התרגשות,
בלי דמיון פשוט.
נמאס ממין בנאלי
שאין בו אקט אנאלי.
נמאס לחדור לאט,
רוצה בבת אחת.
אז בלי "אתה מכאיב לי"
ובלי "זה לא נעים לי",
קדימה, תתכופפי,
אחרת תחטפי.
בעצם, כך או כך,
אני אותך אפתח,
ואז בסוף נישן
עם זין בישבן.
נפגשנו בצ'אט, כרגיל. אבל מאותו רגע שום דבר כבר לא היה רגיל.
"גם אתה?" -"גם את?" -"באמת?" "איזה כיף!"
איזו התרגשות. כבר עומד לי הזין עוד לפני שדיברנו ממש.
עוד כמה מילים, ואחר כך עוד הרבה הרבה מילים, באינטרנט ובטלפון.
ואז קבענו, בלובי של מלון, באילת.
"איך אני אזהה אותך?"
-"את תזהי".
היא הגיעה בשעה היעודה. כמו שחשבתי, נמרצת, בטוחה בעצמה, כלום לא ניכר עליה מהופעתה החיצונית.
"שלום", אמרתי.
"שלום, מאסטאר", היא חייכה.
"חדר 309", סיננתי בקרירות. "עוד 3 דקות".
היא פתחה את הפה לומר משהו, אבל נעצרה לנוכח הנחישות שלי. הסתובבתי ועליתי לחדר. סגרתי את הדלת וייצבתי את נשימותיי. מזגתי לי משקה ונעמדתי במרכז החדר. ואז נשמעה דפיקה קלה בדלת.
"תיכנסי!"
היא נכנסה, לראשונה מהססת. סגרה לאט את הדלת מאחוריה.
"תנעלי".
"מאסטר, אולי אפשר..."
"רדי על ארבע!"
היא היססה לשניה ואז רועדת החלה לרדת על ברכיה.
התקרבתי אליה ונעמדתי מולה, קרוב. הושטתי יד ואחזתי בשיער שלה. היא נאנחה אנחת כאב כשהטיתי את ראשה הצידה ולמטה.
"את רוצה להמשיך?"
"כן... מאסטר..." היא ייבבה.
הרפיתי מהשיער שלה וחזרתי למרכז החדר.
"תרימי את החצאית ותפשילי את התחתונים עד הברכיים".
היא צייתה. ביד ימין תמכה בגופה הנשען קדימה על הרצפה וביד שמאל משכה למטה את תחתוניה וחשפה את הישבן הלבן שלה.
"תתקדמי אליי, על ארבע".
היא התקדמה, מדדה בקושי כשהתחתונים צמודים לירכיה. היא התקדמה אליי ואני התרחקתי. והיא הבינה והמשיכה אחריי, מתאמצת לא למעוד.
התרתי את חגורת המכנסיים שלי והצלפתי פעם אחת בישבן החשוף. היא נאנקה בשקט.
"לא שמעתי אותך!" הצלפתי שוב.
הפעם היא נאנקה בקול, וכך גם בפעם השלישית והרביעית.
"תורידי את החולצה".
היא משכה בקושי את החולצה מעל לראשה, מחליפה בכל פעם את היד שתומכת את גופה מהרצפה. היה לה חזה קטן ומוצק בתוך חזיה צמודה. משכתי את החזיה למעלה וחשפתי את שדיה. ואז סטרתי לרוחב הפנים שלה. היא ייבבה.
"רוצה להמשיך?"
"כן, מאסטר".
"בבקשה?"
"בבקשה, מאסטר".
"תתפשטי לגמרי".
היא מיהרה להסיר מעל גופה את הבגדים שהיו תלויים עליה בקושי, מתאמצת לעשות זאת ביד אחת, עדיין על ארבע על הרצפה. התפשטתי גם אני והוצאתי את אטבי הברזל שקניתי הבוקר. הנחתי אותם בכף ידי מולה.
"תתקרבי אליי".
היא התקרבה, רועדת. הושטתי יד לפטמות שלה ושיחקתי בהן עד שהתקשו. ואז הצמדתי אטב לכל פטמה. ראיתי את הכאב עולה בעיניה ואת פיה נפתח לאנקה של כאב ועונג. היא עצמה את עיניה.
עכשיו נעמדתי מאחוריה, נהנה מהמראה של התחת המשולם שלה והכוס שמבצבץ בין רגליה. הצלפתי בה שוב לרוחב הישבן. ושוב ושוב.
"רוצה להמשיך?"
"כן, מאסטר... בבקשה", היא ייבבה.
הוצאתי מארון הבגדים את המושב המתקפל שהיה שם, עשוי רצועות של בד. התיישבתי עליו.
"בואי ללקק לי את התחת".
שניה של היסוס ואחר כך היא התקדמה, נאנקת בכל צעד בגלל הלחץ של האטבים בפטמות שלה. היא זחלה מתחת למושב והושיטה את ראשה למעלה. הרגשתי את פניה נצמדות לרצועות של המושב ואת הלשון שלה חודרת בין הרצועות, מהססת, ואז נצמדת לפי הטבעת שלי. לחיצה קלה על השד הימני שלה הוציאה ממנה אנחת כאב והלשון שלה חדרה עמוק לתוכי. התמסרתי לתענוג והרגשתי איך הזין שלי מתקשה יותר ויותר. היא ליקקה אותי ככל שרק יכלה, מתמסרת יותר ויותר.
הושטתי שתי ידיים ושיחררתי בבת אחת את אטבי הברזל מהפטמות שלה. היא פלטה זעקת כאב ישר לתוך פי הטבעת שלי, משתדלת לא להפסיק ללקק בין האנחות.
"את שפחה טובה".
"תודה, מאסטר".
"עכשיו אני אזיין אותך".
"תודה, מאסטר"
קמתי. היא נשארה לרבוץ על ארבע, ראשה תקוע מתחת למושב הרצועות. שמתי קונדום במהירות, פישקתי את ירכיה והכנסתי את הזין הקשה כל כך לכוס שלה. היא הייתה רטובה לגמרי.
"תודה, מאסטר", היא נאנחה אחרי כל חדירה עמוקה שלי. קצב האנחות שלה הלך וגבר.
"עכשיו אני אדפוק אותך בתחת".
היא נאנקה בתדהמה. "מאסטר, אני..."
הזין שלי היא רטוב לחלוטין ממנה. לחצתי אותו לפי הטבעת שלה ודחפתי אותו פנימה. היא נאנקה בקול ואז נאנחה שוב ושוב בכל פעם שזיינתי אותה יותר ויותר עמוק.
"טוב לך, שפחה?"
"כן, מאסטר..." היא נאנקה. "כן, מאסטר.."
הרגשתי איך הכול עומד להתפוצץ בתוכי. חדרתי לתחת שלה במלוא העוצמה וגמרתי בעוצמה אדירה בתוכו, נאנח בקול רם. נפלתי קדימה בכל משקל גופי והיא כרעה תחתיי לרצפה.
שכבנו ככה כמה דקות ארוכות, אני מתנשם והיא נאנחת מתחתיי.
"תודה, מאסטר".
"תודה לך, שפחה יפה שלי".
