הפרסום הבא מוקדש למלכה הראשונה שזכיתי לשרת ובעצם גם האחרונה אומנם עברו מעל שנתיים מאז יולי 07 אבל אני זוכר כל פרט מהסשן הראשון כאילו שהוא היה בקיץ האחרון.
כשהגעתי למקום מגורייך הייתי כולי לחוץ ומתוח כמו קפיץ כשהגעת יפה כתמיד הדופק שלי עלה פלאים החזקת ביד מזוודה שעד לאותו רגע נתון לא ידעתי מה יש בתוכה אבל יכולתי לנחש...נסענו לאחד הצימרים במרכז הארץ ואחרי שכמעט עשיתי תאונה חזיתית בגלל שבמשפט אחד אמרת לי לפנות ימינה ושמאלה בו זמנית הגענו למחוז חפצינו ואחרי שציוות עליי להתפשט לחלוטין קשרת אותי באמצעות החבל ונתת לי לסגוד לרגלייך היפות (מידה 36 ) ובהמשך ללקק את מגפייך הסקסיות...
בהמשך קשרת לי את העיניים וטיפטפת עליי שעווה בכל חלקה טובה בגוף עד שלא נשאר עוד איפה לטפטף כשאני יכול רק לדמיין את החיוך הסקסי וממזרי שלך אח"כ הוצאת את הסטרפאון או הדילדו או איך שלא קוראים לזה והתחלת במלאכת ההחדרה שנמשכה כמחצית השעה משם חסמת לי את הפה והצלפת בי ממושכות אח"כ עברת לאקט של ההשפלות כאשר דרכת עליי בעודי קשור מהידיים לרגליים ואחרי כשעתיים שהרגשת שיחסית לפעם הראשונה קיבלתי טיפול הולם החלטת לעבור למשהו יותר אירוטי וקונבנציונאלי ונתת לי לעסות את גופך המשכר ובהמשך לבקר בקודש הקודשים שם נשארתי עד שהגעת לסיפוקך אח"כ זכיתי להתקלח איתך במשותף אז גם עזרת לי לגמור בעזרת ידייך הסקסיות והמיומנות וככה עפו להן שלוש השעות, מהיפות בחיי.
מאז זרמו הרבה מים בירקון ולצערי לא זכיתי לפגוש ולשרת אותך, אולי בגללי אולי בגללך אני מאשים בעיקר את חוסר המזל שלי...
כיום אנחנו עדיין מדברים דרך המחשב ומכיוון שאת תפוסה ולך ולי יש עקרונות טרם זכינו להפגש אבל אני עוד מאמין שיתרחש הנס...הרי על זה אמר בן גוריון- "אנחנו לא מקווים לניסים, אנחנו בונים עליהם"
בכל מקרה השיר הבא מוקדש לך...
לפני 15 שנים. 27 באוקטובר 2009 בשעה 21:09