ביום שלישי האחרון יצאתי לעוד דייט כושל, העשרים לערך בשנה החולפת, סביר היה להניח שאהיה אפאתי אחרי מספר כה גבוה של מפגשים כושלים עם בנות המין השני אבל זה צובט בלב כל פעם מחדש גם אם הזמן עושה את שלו וכעבור ימים אחדים המלנכוליות חולפת ומסתערים מחדש על עוד יעד כושל והכל חוזר חלילה...כתוצאה מהנסיון העגום שלי עם בנות המין השני פיתחתי שתי תיאוריות מעניינות- האחת גורסת שבנות המין השני יותר שטחיות מאיתנו הגברים מכיוון שאותנו מעניין המראה החיצוני בלבד ואת בנות המין השני מעניין מראה חיצוני וכסף וזה על סמך זה שבכל הדייטים הכושלים הפגנתי יכולת הקשבה ושיחה מרשימים וגם הייתי ג'נטלמן שפותח את הדלת ומשלם עבור החשבון כמו שכתוב בספרים. התיאוריה השנייה שלי גורסות שבגלל הדרישות הבלתי מתפשרות של בנות המין השני והמשימה הכל כך קשה להגיע למגע אינטימי עם אישה בעולם המערבי שלא לדבר על דייט שני במקרה של כותב שורות אלו, גורמת להרבה גברים פשוט לעבור לצד השני ולהפוך להומוסקסואלים...זו לדעתי הסיבה שאחוז ההומוסקסואלים עולה בשנים האחרונות בצורה מתמדת...חשוב להדגיש שכותב שורות אלו יעדיף למות לבד או לחילופין יתקע לעצמו כדור בראש לפני שיהפוך לאחד שכזה...
סביר שהרוב המוחלט ירים גבה ויבטל לחלוטין את מה שנכתב...אולי מכיוון שזה נרשם מתוך מרירות וציניות שאני מעדיף להפגין כאן מאשר בדייט הכושל הבא...
לפני 14 שנים. 25 בינואר 2010 בשעה 20:37