ביום ראשון בצהריים, אחרי הסופ"ש הארוך של חג העצמאות ושישבת אני אקבל שיחה פנימית ועל הצג יופיע המספר 801 של המנהלת, זה ייקרה בסביבות השעה 14:00 בסמוך לסיום העבודה כי הם תמיד עושים את זה בסוף היום ולא בתחילתו, כשהם החליטו להאריך את החוזה בעוד שנה הם קראו לי על הבוקר, היא תבקש ממני לעלות אליה, תאמר לי שאני מוזמן לשבת ובפנים חמורות סבר תאמר לי שהוחלט להפסיק את המשך העסקתי בבנק...עצם זה שאני יודע על כך למרות שתיאורטית זה עדיין מוטל בספק בהחלט מקלה, כבר למדתי שהם תמיד עושים את זה אחרי החגים כדי לתת לך עוד כמה ימים של חסד למרות שהם הגיעו להחלטה עוד לפני וזה מה שהם עשו אחרי פורים ואחרי פסח כשמסרו לי מכתב עם הזמנה לשימוע...
כבר הספקתי לעבור את השלב של הזעם המרמור והתסכול וכו' ועכשיו הגיע שלב ההשלמה ולמען האמת זה מקום עבודה מחריד ולא מתגמל אבל אני שונא שינויים, תמיד היתה האשליה של הקידום, שעות העבודה היו נוחות יחסית וזכיתי לשקט תעשייתי מסוים מההורים למרות שסביר שאחרי פחות משבוע בבית וראיון עבודה כושל אחד או שתיים הכעס והמרמור האלה שוב יעלו על פני השטח...
רציתי לכתוב ספר, אבל זה לא רווחי למרות שההשקעה הכספית היא מינימלית ויהיה לי זמן בשפע, אולי להתגייס למשטרה אבל זה לבחור בדרך הקלה ושמעתי שזה פחות מעניין ובטח פחות מתגמל ממה שזה נראה למשקיף מהצד והתחלתי לגשש אצל מכרים לגבי עבודה גם אם היא זמנית...
מה שלא יהיה אני לא חוזר לעבודה משרדית בחנות דגים (והמבין יבין) כי אני לא פוליטיקאי ואני לא כריש, לא רוצה ולא יכול להיות כזה ובטח לא רוצה למצוא את עצמי בעוד איקס שנים בנקודה בה אני נמצא כעת...
לפני 12 שנים. 27 באפריל 2012 בשעה 15:40