אדוןהזהב

ערב שהפך למבטים
ערב שהטריף חושים
את אומרת מילים יפות, אוחח לקשור בסרט כמו לקבל אלף מתנות,
את אומרת שאני סוחף אותך כמו הים, נחכה שהקיץ יעבור ויגיע הסתיו,
נתקרב נתאהב נתעטף ומהחום לא נתעייף,
את כמו עיוורת שצועדת פתאום לפתע את כמו אבן שמדרדרת לתהום
ויודעת שאני אחכה לך למטה עמוק עם חיוך ורוך,
את היית ניראת כמו נסיכה יחפה
ושפחתם של הכאב והבדידות החשופה,
את היית הילדה היחידה המקבצת נחמה,
במיתרים שבגרונך לא יכולת להוציא הרבה,
הרגשתי זאת ואת לא הכחשת.
משהו אצלי הפריע משהו כאילו לא הסתדר
את כניראה את כל הכאב שהיה בך הפלת עליי,
חשבתי עד ליום למחרת איך אני מושיב אותך בלי שאת תפחדי להיחשף אליי,
ואני שמח שהצלחתי,