לפני 16 שנים. 21 באפריל 2008 בשעה 20:51
כואב.
בכל פינה בגוף.
בכל קצה קצהו של איבר קיים.
כואב.
הישיבה קשה. השכיבה עוד יותר. נותר רק ללכת. מפה לשם כל הזמן.
או לנתר. מרגל לרגל. אבל כשאני מנתרת זה מצחיק אותך.
רק מקום אחד לא כואב.
רק מקום אחד גדול ורחב וחשוב במיוחד מרגיש מצויין.
רק הלב מחייך.