התמסרות

תראי כמה זה יפה, אתה אומר, הביטי איך השמש חודרת מבעד לתריסים ומשרטטת פסים דקים על המזרן שלנו.
שימי לב איך הפסים הופכים את המיטה לתא מלא בסורגים המגנים עלייך מפני העולם החיצון.

אתה מניח גופי על המזרן וכשאני מסובבת ראש אחורה יכולה לראות אותך מחייך בסיפוק.
מדמיינת איך נראה ישבני כשפסי זהב מעטרים אותו ומצטרפת לחיוך שלך.

משהו חסר, אתה אומר, משהו פה לא לגמרי מושלם, אתה מתלונן, וניגש לארון.
חוזר עם מקל במבוק.

הדקות הקרובות משאירות אותי ללא נשימה, פני שטופות דמעות והשיניים נעוצות בחוזקה בכרית.

אחר כך, בתמונה שצילמת, אראה כיצד הישבן שלי הפך מפוספס - פס של זהב ולצידו פס אדום, ושוב זהב ואדום.
רק אז אבין כמה מושלם הכל היה.