התמסרות

איכשהו, למרות שגדלתי בבית לא מתירני במיוחד (אך חשוב לציין שגם לא שמרני), הצלחתי להגיע למקום שפוי ואמיתי בתוך המיניות של עצמי.
חיה עם המיניות שלי בשלום, מודעת לצרכיי, משלימה עימם בשמחה ומאמינה באמונה שלמה בדרך שלי.
וכן, בעיניי זה סוג של נס בהתחשב בחברה בה אנו גדלים.
חברה שעם כל רצונה בטוב והצהרתה לגבי היותה מתירנית, עדיין מגלה שזה עובד ברמה כזו או אחרת עד שמדובר בבנות הפרטיות שלה.
קראתי טקסט מעניין בנושא:

http://www.haderech.co.il/spiritual10.html

נושא קשה הוא זה, כי גם אם בתוך ביתי אעביר את המסרים בהם אני מאמינה לביתי, סבירות גבוהה היא שכאשר היא תנהג כך בחוץ תזכה לכינויים כמו "נותנת" וכיוצא בזה.

לא כל כך מזמן היה לי בן זוג ממנו שמעתי את המילים:"המיניות שלך, הדרישה שלך, המינון לו את זקוקה - מרגיש לי זול, כמו סוג של זונה.
זונה?!?!
להשתוקק לסקס עם בן זוגי זה זונה?!
לרצות להתגפף איתו, עם האיש שאני אוהבת, להרגיש אותו בכל גופי, זה זונה?
מישהו פה טעה בהגדרה במילון.
בעיקר כשזה לא פוגע בשום צורה בהתנהלות היומיומית שלי, דהיינו עבודה, ילדים, ארועים חברתיים וכיוצא בזה.

אתה, לעומת זאת, רק מחייך ואומר עם המון אהבה אחרי זיון משובח במיוחד שלנו: אין לך יסורי מצפון? יש נשים שמייחלות להצליח להגיע לאורגזמה פעם אחת ויחידה בחייהן ואת, לעומתן, לא מפסיקה להתענג.

מיניות מקודשת!!!
לגברים ולנשים כאחד.
תנו לגופכם לדבר, הקשיבו לו, הרשו לו.
למרות החינוך בן אלפי שנים עליו גדלנו.

המשך בפוסט אחר.