לפני 500 אלף עד מאתיים אלף שנה
"ההזדווגות היתה מתנה של "אמא", שרצתה כי ישתמשו בה לעיתים קרובות. המתנה הזאת גם הסבה תענוג רב, במיוחד לנשים....... גברים התעייפו מהר יותר וקאלאר לא חשבה שהתענוג שלהם היה גדול כתענוגן של נשים. אבל ההזדווגות הרגיעה אותם והדבר היה חשוב, כך שיככה "אמא" את יצר הלחימה שמדי פעם הצית תגרות בין זכרים............ ההזדווגות סחטה מהם נוזל, נוזל שעשה אותם תוקפנים אם נשאר בקרבם זמן רב מידי".
לפני 50 אלף עד 30 אלף שנה
"אמא" והאשה החכמה שדיברה בשמה, וגם אמה יולדתה, הבהירו לה מאז פקד אותה הדימום הראשון, שעליה להזמין כל אחד מן הגברים בשבטה להזדווג אתה,בלי להפלות אחד מהם לטובה. כאשר אשה לא פסחה אף על אחד מן הגברים בשבטה, לא היתה קנאה ולא נתגלעו חיכוכים בין הגברים. זינה מילאה בשמחה את המצווה הזאת. היא אהבה להזדווג. זאת היתה תמיד חוויה מענגת ושונה עם כל גבר".
"לבני השבט היו מלים רבות להזדווגות, או אקאט. היתה אקאטה, או ההזדווגות מתוך יצר, שהיתה מהירה וקצרה ברוב המקרים, והיתה אקאטו-מתמשכת, משופעת בצחוק ובמזמוזים. אקאטאלה היתה ענוגה ועדינה, אקאטלו היתה איטית וחושנית, והיו הרבה שילובים ביניהן. הטובה מכולן היתה אקאטאללו. זאת היתה הזדווגות רוחנית, עם "אמא", בה היו בני הזוג מרחפים יחד".
מתוך
מעגל אבנים/ג'ואן דאר למברט
לפני 16 שנים. 2 באוגוסט 2008 בשעה 14:22
