התמסרות

עכשיו,כשאתה ישן ואני עדיין ערה,פתאום נוצר לי קצת פנאי לחשוב עלי ועליך, ככה ממרחק מסויים.
בוחרת סדק אחד, נדחקת דרכו, מסרבת להסתפק רק בסדק ומתעקשת לחוש ולראות את כל מה שהיה מסביב.
בסדק מציצה תמונה, בתמונה היא על מיטת העיסוי שלנו ואנחנו עושים לה עיסוי בארבע ידיים.
מקפידים על הכתוב בדפים, נשמרים להיות תלמידים טובים ושקדנים, מתמקצעים.
מסביב לסדק יש ריח של שמן וקטורת, מסביב לסדק יש סלון רחב ידייים חצי חשוך, מסביב לסדק יש עולם שלם בחוץ שחי באינטסנסיביות הרגילה שלו ואין לו מושג איזה רגע של חסד מתרחש ממש לידו.
מסתכלת על עצמי מחייכת, מתמכרת למגע גופה, נזהרת לא לגעת בשלך כדי לא לגרוע אף לא פיסה קטנה מהחוויה.
והיא כל כך אישה, ודף ההוראות פתאום לא חשוב יותר, כי הידיים שלי מחליקות כרצונן, בקצב משלהן, למקומות מיוחדים בגופה שלא כתובים בשום דף.
ואתה נעלם משם ואני לא בדיוק מחפשת אותך, אני כל כך איתה עכשיו.
האצבעות, הפה, האמות, הלחיים, כולם מחליקים לאורך גופה וגניחותיה ממלאות את הבית.

ואני עוצרת את המחשבות ונזכרת שרציתי לחשוב עלי ועליך, אז איפה אתה בסדק הזה?

למחרת היא מספרת לי שאתה לקחת צעד אחורה, הסתכלת עלינו וחייכת בסיפוק.