לפני 15 שנים. 3 במאי 2009 בשעה 14:04
ממה את כל כך מפחדת? מה כבר תשמעי שם? מה הכי גרוע שהיא עשוייה לומר?
את, שעזבת את הגבר הכי נכון בעולם הפולני שלך ויצאת לדרך לא ידועה לבד.
את, שזינקת לתוך הבדס"מ בלי לחשוב פעמיים והלכת עם זה כל כך רחוק, גם כשכולם מסביב נבהלו.
את, שמהמרת על הלב שלך כל יום מחדש ומאפשרת לו לאהוב את הגבר שלך עד כלות הנשימה.
את, שכבר 4 שנים מתמודדת לבד עם עולם תובעני ומתיש ולא מפסיקה לחייך.
פתאום את חוששת ממה שיש לה להגיד? פתאום את צריכה מלווים, נהגים, יד תומכת וכתף לבכות עליה?!
קדימה, קיפצי את הבנג'י האמיתי שלך, זיקפי גו וסעי.
הרי את כבר יודעת שהדרך היחידה לנצח היא דרך האומץ.
בהצלחה מותק.
אני יודעת שתצליחי.
קטן עלייך.
