פוסט זה פונה בעיקר לאוכלוסיית הנשואים/נשואות שבינינו.
לפעמים, ביני לבין עצמי, אני תוהה האם אנחנו לא מזוכיסטים של הנפש?!
המעבר בין העולם "הנורמלי" שבו אנו חיים, כל אחד עם החיים האישיים שלו ועולמות התוכן שלו, לבין עולם השליטה.
לאנשים מבינינו שחיים בקשר ונילי ומחפשים את החסר בקשר בדסמי לא פשוט לעבור בין העולמות האלה.
אחרי שעברנו את משוכת רגשי האשמה ונקיפות המצפון אנחנו מתמודדים עם התלבטויות וחיפושים אחרים שממלאים לנו חללים אחרים בנפש.
בכלל, קבלת החלטות, בכל תחום בחיים יכולה לייסר את הנפש ולגרום להתחבטויות ואי נוחות כללית...
כמה נקודות לחשיבה,
ראשית, אל תשכח שאתה אחראי לאושר של עצמך וגם לך מגיע להיות מאושר.
שנית, אנחנו אנשים בוגרים שאחראים לקבל החלטות על עצמינו, לטוב ולרע. אתה היחיד שיכול לקבל החלטות מושכלות בנוגע אלייך.
ודבר אחרון, החיים קצרים מדי בשביל לסבול כל החיים, נסו למצות את החיים ולא לפספס הזדמנויות.
בסופו של דבר, שכל אחד יעשה מה שטוב לו ועושה אותו מאושר.
א.