יומיים בת 35
עוד שנה עברה
אבל הפעם זה היה מאוד שונה
מאוד "בקטנה"
ללא בלאגנים
11 שנה באופן קבוע אנחנו חוגגות במשרד
את מביאה נשנושים, מתנה, חיבוקים, נישוקים
וכמובן - את הברכה המיוחדת שרק את יודעת לכתוב.
השנה - תכננת לעשות לי הפתעה , לבוא למשרד ולהפתיע אותי
כבר חמישה חודשים לא ישבת בכסא הבוסית שלך
כולם (כמעט) שמרו על זה בסוד...
אבל .... לא הצלחת
התקשרת לברך אותי
היית חלשה
שמעתי בקולך שאת עצובה
אמרת לי שאת חלשה וכואבת ולכן את לא יכולה להגיע
עודדתי אותך
שמעתי את כאבך
שמעתי שערב קודם פשוט בכית דמעות של כאב
אבל בתוכי - רציתי שתבואי למשרד
חגגנו בקטנה ואני רק בכיתי - לא היה לי שמח.
ובערב - רק כמה חברות טובות באו
חוגגת עוד קצת
אבל - מחכה לברכה שלך, יודעת שלא תשכחי אותי
יודעת שאת חושבת עלי
מתגעגעת עליך מאודדד ומחכה לחגוג איתך את גיל 36 שלי
כוכב נדיר ומיוחד שלי.
לפני 16 שנים. 27 בפברואר 2008 בשעה 17:02
