החיים בבלאגן, כל יום שונה מקודמו
קבעתי לעצמי יעד - עד סוף 2008 אני מסיימת רשמית את הנישואין
אז בין לבין צריך לשלב את מה שהמדינה הדתית שלנו דורשת
כן , כן, ללכת לרבנות ולסיים את פרק א'
אז קפצנו לרבנות
הרב דיבר כמה שטויות
שאל שאלות מפגרות
הלכתי 4 צעדים וחזרתי
הגשתי את ידיי
וקיבלתי את הגט - הפכתי להיות אישה גרושה עפ"י הרבנות
ואני בעצם גרושה בלב כבר 6 שנים... אבל בארץ הזו - לכל דבר צריך חותמת
אז זהו - אמא, אבא, דוד , דודה, אח, אחיות, חברים, חברות והכי חשוב - אהובי היחיד
שוקולקי - יש חותמת ויש אישור והכל הסתיים...!!
אבל דבר אחד לא ישתנה לעולם - אתה בעלי - ועכשיו צריך להגיד - בעלי לשעבר
היית ותמיד תהיה החבר הכי טוב שלי! הקשר בנינו הוא נדיר ולא סתם אנחנו ביחד כבר 16 שנה
וכמו שאמרת "החותמת זה לאלו שלא מכירים אותנו"
תמיד נהיה ביחד בטוב/ברע- הורים מאושרים וגאים לנסיכות שלנו ובגלל זה - לעולם לא נתגרש כי בשבילן ניתן הכל ++++ ואתה האבא הכי מדהים שיש לבנותינו.
וחייבת לצעוק ולומר - אהובי שוקו שלי - בזכותך ואיתך הכל נראה מבטיח וורוד
זכיתי בך ותודה שאתה נמצא גם ברגעים הקשים שלי, בין דמעה לדמעה - אתה שם מחבק אוהב ומלטף - זכיתי לאהוב אותך ותודה על כלללל התמיככככה !!! אוהבת לאהוב אותך.
(יש דברים בחיים שבשליטתי ושמתי לי יעד ועמדתי בכך.
ויש דברים שאין לי שליטה עליהם ואני לא יכולה לעשות/לעזור בכלום
ופה אני מקווה שיהיה לי את הכח להתמודד עם הגרוע ביותר... שלצערי יגיע
רק לא יודעת מתי *** את הכוכב שלי** )
יאללה לעבודה... יום רגוע לכולנו 😄
לפני 15 שנים. 4 בדצמבר 2008 בשעה 6:22