צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

במקום להכניס למגירה...

לפני 15 שנים. 8 בינואר 2009 בשעה 21:08

הכל השתנה מאז אותו יום פטירתך 5/12
כאילו זה מתוכנן
האובדן שלי - היום שבו עצמת עינייך
התווספו עוד דברים
הבלגאן במשרד
החברה מחקה אותי
הויכוחים החדשים שנוצרו
הבעיות שלא צפיתי אותם
ה"הפתעה" שקיבלתי ממך
ההתמודדות
האי קבלה של דברים שנוגדים את כל האמונה שלי
הויכוחים המטופשים שלא ברמה שלי בכלל
התהיות
המחשבות
הההחלטות
הבאסה

השיחות עם העצמי שלי
ההתמודדות היומיומית שלי
הביקור בקבר שלך - יש מצבה וזה יותר קשה
האכזרה ל-30 שלך
ההתחברות עם הבעל שלך - הרצון לעזור ולהקל עליו - גם עם זה בא על חשבוני
אעשה הכל בשבילך - רק להוציא ממך חיוך מכל הלב!
כל אותם דברים בלתי צפויים שאין לי דרך לצפות אותם
וכולה - רוצה ש-ק-ט
רוצה שלא ינתחו אותי
רוצה שיבינו גם אותי
רוצה שידברו איתי
רוצה להבין ... רגע מה קורה פה?
וכל זה - הייתכן - בכלל שעזבת את העולם ואת בגן עדן?
הרי היית בין הקרובות אלי ביותר - ואין לי עם לדבר
נשארה לי שרשרת על הצוואר וזכרונות - ואת זה לא יקחו/ישבשו ממני אף אחד.
הדלקתי לך נר היום במשרד - יהיה זכרך לעד בליבי!!!

צריכה הבנה, צריכה זמן , צריכה שקט
אחרי חרא - צריך לבוא קצת טוב ... לא כך אומרים????

חלאס למחשבות , קצת וודקה וזמן - הוא (אמור) לעשות רק טוב.

לילה טוב ונטול מחשבות.

ואלוהים - שמור על החיילים האיכותיים והיקרים שלנו.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י