במקום להכניס למגירה...

מחר , מחר , מחר
מחר הן הולכות לכיתה א'
הקטנות שלנו שהיו פעם קילו ארבעת מאוד וקילו שבע מאוד...
מחר אנחנו מתחילים איתן עוד שלב בחיים...
מחר אני אתן נשיקה חיבוק ואגיד ביי ביי..
מחר אני אכין להן אוכל ושתיה ...
אשים בילקוטים החדשים ...
ניקח אותן לבית הספר...
נראה את הטקס שמכינים לילדי כיתה א'
נשמע את התקווה
נלווה אותן לכיתות ואחזור הביתה
אסתכל על השעון
אחכה שיעבור הזמן
ארצה לדעת - אם טוב להן? איך הולך להן? איך המורה?
איך החברים החדשים? וכל השאלות שעוברות לי בראש

מנגבת עוד דימעה
מתרגשת כל-כך
יודעת שאין יותר את חממת הגן
יודעת שעכשיו הכל יהיה שונה
יודעת שהן כבר גדולות !!!

יודעת שאני ואתה - עוברים עוד שלב ביחד עם הנסיכות שלנו
שלב משמעותי,שלב שחיכינו עוד שנה בשבילו, שלב נוסף של המשפחה שלנו.

אוהבת אתכן כל-כך מתרגשת בשבילכן כל-כך !!!!!!