במקום להכניס למגירה...

אחלה רעיון , לכתוב מכתב
מבינה את הנוחות של לכתוב ולא להגיד
(טוב שיש לי תבלוג הזה... )

שוב ישבנו אתמול, חוף הים, אוויר, מוזיקה, גלידה ואלכוהול
שוב מדברים, מנסים לדבר על הכל, יכולים לדבר (כמעט) על הכל,
לוקחים עוד שלוק
נותנים עוד נשיקה
ושוב מדברים, כל פעם מגלים דברים חדשים,
כל שיחה היא מכתב שלם,
כייף לדבר על מה אנחנו רוצים
טוב לדעת שאנחנו חברים ולא משנה מה יהיה...

מסתכלת לך בעיניים - רואה ויודעת - "מקרה אבוד" (למרות שאתה לא אוהב את צמד המילים האלו)
יודעת כל מה שעובר עליך
רוצה ומנסה לעזור
אבל - אתה לא רוצה עזרה, אתהלא מספיק לעזור לעצמך ואין שום דרך בעולם , בשלב זה בחייך, להסביר לך את זה להבהיר לך את שאני תמיד אומרת "חיים פעם אחת" "החיים יפים"

בנית חומה - לבנה על לבנה , החומה כ"כ גבוהה שאתה בקושי יכול להסתכל דרכה
וכל שאתה צריך לעשות - הוא לתת מכה אחת חזקה - לשבור הכל - ואז תראה את העולם היפה שמחכה לך מבחוץ.

"לחזור לפינה שלי" - ככה אמרת . ואני אומרת - לא חוזרים אחורה אלא ממשיכים רק קדימה.
בחרת בויתור, בחרת בלהרים ידיים, בחרת לא לבקש כלום, בחרת לא לדרוש כלום, בחרת
בנורא מכל - אדישות !

עוד ביס מהגלידה
עוד מגע ידיים מדהימות
עוד הסנפת הבושם המדהים
ושוב דיבורים, דיבורים, דיבורים,
נפרדים בחיבוק ונשיקה

ובבוקר טלפון - שיחה קצרה ומרגשת אבל ללא כל כיוון...

מזלי - שאת הבחירות שלי - רק אני עושה
ואני בוחרת - להמשיך הלאה
אני בוחרת - להאמין באהבה
אני בוחרת - בלקבל אהבה
אני בוחרת - בחיים היפים
ואני בוחרת להגיד לך - פספסת אותי...

ממני ר"ע
שתמיד תרצה להקשיב ולעזור לך.