בהמשך ל"נאום האיום האיראני" של בינימין נתניהו והביקורת של הניו יורק טיימס:
אנשים מהימין ומהשמאל שומעים את המילה "שלום"/"מלחמה" ומאבדים שיווי משקל.
אני שמאלנית, אוהדת הפועל, מצביעה ל"עבודה" וחד משמעית אבחר בניצן הורביץ' לראשות עיריית תל אביב-יפו בבחירות הקרובות. אבל, יש לי לוגיקה, אני לא מוכנה לסבול בורות לא מבוססת וחשיבה צרה בתבניות.
אנשי שמאל יקרים, תזכירו לי בבקשה ...
כמה בני אדם נהרגו ונרצחו מהסכם השלום נוסח וועדת מינכן של צ'מברליין ?!
ותזכירו לי כמה נהרגו ונרצחו מהסכם השלום ששמעון פרס הביא מאוסלו ?!
ואל תשכחו להזכיר לי בעתיד כמה נרצחים והרוגים יהיו מהשלום העתידי !
גבירותיי ורבותיי, תומאס פרידמן, הניו יורק טיימס: לכו תלמדו היסטוריה!
בחשבון הנפש הפשוט שעשיתי :
"לפעמים המלחמות גובות פחות הרוגים,
לפעמים השלום הוא רק תירוץ,
לפעמים אנחנו יושבים יותר מידיי זמן בשקט,
לפעמים אנחנו לא מפסיקים לרוץ,
כששוחרי השלום הפציפיסטים הופכים להיות חיילים, החיילים הופכים חללים,
וכשהדמוקרטיה מכרסמת בביטחון הקיומי שלי, לי, כבר לא נותרו מילים".