יש משהו מאוד עוצמתי בזה שאני יכולה לסייע בלתת המון מידע ולעזור עם טלפונים בנושא של סל שיקום
אני לא יודעת איך אבל זה פתאום נתן בוסט אנרגיה לבוקר אחרי שהרבה זמן לא היה לי
* זה פוסט חיזוק עצמי
יש משהו מאוד עוצמתי בזה שאני יכולה לסייע בלתת המון מידע ולעזור עם טלפונים בנושא של סל שיקום
אני לא יודעת איך אבל זה פתאום נתן בוסט אנרגיה לבוקר אחרי שהרבה זמן לא היה לי
* זה פוסט חיזוק עצמי
היה כל כך טוב!
אין על הממתקית הזאת, בחיי.
התגעגעתי אליה והתגעגעתי לכל המאנץ' הזה ולהרגשה החברתית הטובה שזה תמיד נתן לי
היה לי טוב
תודה לכל מי שבא.ה ומקווה לראות בפעם הבאה את מי שלא הגיע.ה
"אני לא מסכים.ה עם מה שאת.ה אומר.ת, אבל אגן עד המוות על זכותך להגיד זאת"
מילדות לימדתי את עצמי לדגול בהלך הרוח הזה (עוד לפני שיצא לי להכיר את המשפט הזה בכלל)
גדלתי בעולם של טרור, עברתי כל כך הרבה שיט וטראומות (טוב, מי לא?) שמשפיעים עלי עד היום וכנראה עד יום מותי
מעבר לילדות האלימה שבה גדלתי (פיזית, נפשית, מילולית ומינית) אז גם גדלתי במקום שבו שקר והסתרה היו ערך עליון, התנהגות דורסנית שמבטלת את האחר ואין דבר כזה "להסכים שלא להסכים" אלא רק "הדרך שלי היא הנכונה ומי שלא מסכים.ה איתי טועה וצריך לשנות את עצמו.ה"
זה לא קל לחיות בעולם האלים הזה אבל אני מסרבת לתת לעצמי ליפול למקומות של חוסר יכולת לכבד את האחר.ת
אני נתקלת בזה הרבה יותר מידי בחיים שלי ואני בוחרת להשקיע את האנרגיות שלי בלהילחם בזה
אז גם כשאני כבר בשיא של קריסה, אני עדיין נאבקת ודוגלת להתנהג כמו המשפט הזה, ללכת לפי ה"אני מאמין" שלי
גם אם אני שחוקה, מותשת, מרוסקת ועוד
זה היה יותר קל לוותר ולהיות יותר אלימה בתגובות בפייסבוק, בטלגרם, בוואטסאפ, בכלוב, בשיחות אישיות...
אבל ממתי אני בוחרת בדרך הקלה?
* פאק אני שחוקה
* מקווה לקבל היום חיבוקים מא.נשים אהובים.ות במפגש
אני כל הזמן בוכה ואז עוצרת ואז בוכה ואז עוצרת ואז לסירוגין
ואני מותשת, כל כך מותשת שאפילו לא הצלחתי ללכת פיזית לטיפול אלא עשינו שיחת טלפון
השינה שלי בלילה הפכה להיות גרועה כל כך
אחת המסקנות היתה שאני צריכה לעצור כרגע עם לקדם את העסק ולהתמקד רק בהכשרה של היזמות ובמשימות שם
אני לא מסוגלת כמעט להחזיק כרגע ואפילו את מעבר הדירה עצרנו
אני מרגישה שאני מסתחררת למטה
אני מרגישה שאני נחנקת ולא בצורה שאני אוהבת
אני נופלת
ואני לא יודעת מה לעשות
נכנסתי למצב קריסה ואז יצאתי ממנו
וכל מה שבא לי עכשיו זה איזה סשן אגרסיבי של CNC עם זיון שידפוק לי את המוח
והפעם עם קוספליי של רוג!
פגישת שת"פ בזום בוצעה
פגישה בזום עם היועצת העסקית של ההכשרה בוצעה
ואתמול נפגשתי בזום עם עורכת הדין לגבי כתיבת חוזה של העסק מול הלקוח
אני מרגישה שיש התקדמות
ואני מרגישה קצת טוב
והיום בערב... הו... היום בערב...
שוב פעם דדפול בקולנוע, הפעם עם לוקי וחבר טוב וכמובן שהפעם אני אגיע עם הקוספליי של רוג מאקס מן
"ומי שלא אוהב אותך, מפסיד"
המשפט הזה מעורר בי כל כך הרבה רגשות ואפילו דמעות
שמישהו שהוא לא בעלי או חברים אפלטוניים חושב ומרגיש ככה כלפי
וכל המחמאות שהוא הרעיף עלי בפוסט שהוא כתב...
נעים לי בלב כרגע וזה כל כך הרבה אחרי היום המזעזע הזה (עד לשעות הערב שבהם פגשתי אותך ולפתע העולם הזה הפך להיות מקום קצת יותר טוב ומשמח)
אוהבת אותך המון
וההרגשה היא הדדית יקירי
אני חושבת שעבר כמעט עשור מאז שנפגשנו לאחרונה
וזה היה בכלל בנתניה, בדירה הישנה שגרתי בה
ועדיין... זה כאילו לא נפגשנו יום אחד
שיחות מרתקות, צחוקים, חיבוקים ואפילו קצת נשיקות
והוא העצים אותי כל כך!
ורק מלשבת איתו היום שלי הפך ליותר טוב, יותר חיובי, יותר משמח ויותר מלא באהבה
.
פשוט התגעגעתי אליך
כל כך התגעגעתי!
אתה מישהו שאני תמיד אוהב
והיום אתה גם מישהו שאני תמיד אעריך כי אתה יודע לקחת אחריות על הטעויות שלך, להתנצל ולהראות משהו אחר
אני אוהבת אותך, מאוד
עכשיו ותמיד
ופאק...
dude!
התגעגעתי כל כך
תודה לך ותודה עליך
🖤🖤🖤🖤🖤🖤🖤🖤🖤🖤🖤🖤🖤
לקחים ללמוד:
1. לא לפתוח את הלב כל כך מהר (לעבוד על זה בטיפול)
2. לא לתת כינוי חיבה כל כך מהר
3. לא לאפשר לצד השני לתת לי כינוי חיבה כל כך מהר
4. לעצור את הריצה של הצד השני ואת הריצה של עצמי
לקחים שלמדתי ואני כבר מיישמת:
1. לא לתת למישהו להשאיר אותי על אש קטנה
2. לא לשלוח מלא הודעות
3. ללכת לדייטים בחוץ ולא רק בבית
4. לא להשאיר בחיים שלי מישהו שמשקר לי ולא לוקח אחריות על שיט שהוא עושה